פנטזיות ופלרטוט: מה מותר?

שלםאני בת 29, נשואה עם ילדה.מאז שאני מכירה את עצמי אני פלרטטנית, אבל בשנים האחרונות זה רק מתגבר..בייחוד מאז שאני נשואה. אני מאוד מאוד אוהבת את בעלי, אנחנו חולקים ילדה מדהימה יחד ואף מתכננים עוד אחד.בעניין הוא שאחת לתקופה אני מוצאת לעצמי מין בחור, שאני מוצאת את עצמי גם נמשכת אליו וגם מוצאת איתו המון נושאים משותפים לשיחה. אני מפנטזת הרבה מפלרטטת במידת הנורמלי כמובן ורק מקווה שזה לא יעבור את גבול הפנטזיה.האם יש איזשהו ידע על הנושא הזה - מי שמפנטז ומפלרטט סופו כבוגד?.... כי הרי לכל אחד יש הגדרה שונה למהי בגידה.אני ובעלי חלוקים בנושא המונוגמיה, אני חושבת שבני אדם אינם מוןנוגמים עקב היותם בעלי חיים והוא דווקא חושב שכן. אבל כמובן שבחרתי להיות איתצו בחרתי במונוגמיה.מעולם לא בגדתי בו אבל אני חוששת שהפנטזיות והפילרטוטים שלי יובילו אותי בסופו של דבר לתהום הזו....או שזה כ"כ נורמלי לפנטז?....תודה רבה רבה

נירית יקרה,
טבעי לפנטז, ואפילו טבעי לפלרטט, השאלה היא באיזו מידה. אם את עושה את זה הרבה, וככל שאת נותנת לזה יותר לגיטימציה בעיני עצמך, כך הסיכוי שתממשי את זה יהיה גדול יותר.לגבי השאלה העקרונית, אם אנחנו מונוגמיים, אני לא בטוח שהתשובה תמצא חן בעינייך. לפחות חברתית, בני אדם חיו רוב הזמן כנראה בתאים משפחתיים של גבר עם יותר מאשה אחת, ולא להפך. אבל גם בגידות היו מאז ומתמיד, בשל הנטיה הזו שיש לנו להימשך גם לאנשים אחרים. בעולם החי יש מינים עם מונוגמיה מוחלטת, ויש מינים עם מונוגמיה עם בגידות, ויש עוד מינים רבים עם סידורים מעניינים אחרים, כאשר לכל מין ביולוגי יש את המאפיינים שלו. הכללות גסות מדי לא תהיינה נכונות.מה שחשוב להוציא מתוך ההכללות הללו הוא שאכן נטיה להימשך לבני זוג אחרים קיימת, אבל המימוש שלה תלוי בחינוך, בעיקר בחינוך לערכי משפחה ונאמנות, בהבנה של המחיר החברתי הכרוך בחוסר נאמנות, ולפעמים גם מחיר כלכלי, ומחיר שקשור לילדים, במידת ההרפתקנות של האדם, גבר או אשה, במידת האחריות שלהם, בנכונות או בחוסר הנכונות לפגוע באנשים אחרים היקרים לך, וכן הלאה.נורמלי לפנטז אם זה עושה לך טוב, ובתנאי שאת נשארת בשליטה, אחראית להחלטות שלך, יודעת לשים את הגבולות, לא נסחפת אחר גחמות שלך, ואם את עושה משהו, את עושה זאת מתוך מודעות להשלכות ומוכנה לקחת אחריות עליהן.