פחד מפרידה: מה עושים?

ד"ר חסון שלום
רב,אני כל כך נהנית מהתשובות שאתה נותן כך שהייתי שמחה להתייעץ איתך שובהתייעצתי איתך כמה שורות למטה, לגבי העובדה שהתפטרתי ממקום העבודה כי סבלתי שם מאוד. אשמח אם אוכל להתייעץ איתך על דבר נוסף שמאוד מטריד אותי.הקשר שלי עם בן זוגי במהלך החברות היה רווי התלבטויות ע"ב השוני ביננו ובעיקר סביב העובדה שעבד שעות מטורפות 7/24 והיה במתי נוראי כל הזמן בשל האחריות הרבה המותלת על כתפיו בתפקיד.בעקבות המריבות הקשות והכעסים הרבים התחלתי בשלב מסוים להתלבט ביני לבין עצמי האם אני אוהבת אותו מספיק בשביל לעשות ויתורים כאלה. לא אחת עלה נושא הפרידה, ןבאיזה שהוא שלב הוא הבין שאם הוא ממשיך עם העבודה הנוכחית, אני פשוט לא אהיה שם... חייתי במשך שנתיים וחצי איתו ובעצם לא ממש איתו, כי הוא לא היה בבית, וכשהיה היה טרוד במענה לאימיילים ושיחות ועידה עם החברות בחו"ל, כל הזמן היה לחוץ ומתוח ולא היה פנוי כלל לשיחות איתי.לאחר שנתיים וחצי בהן עבד סביב השעון הוא פוטר בעקבות רכישת החברה, והחל לעבוד במכוון בעבודה בשעות הרבה יותר שגרתיות ונורמליות מאשר בחברת הייטק, עבודה בה לא נאלץ לעבוד מהבית.אשתדל לקצר, חיינו היו גדושים בהתלבטויות סביב הקשר וסביב השוני ביננו, ולאחר ששינה את אורח חייו היה הרבה יותר פתוח לשמוע אותי, להיות איתי ואף השתנה מאוד בצורה חיובית, ובחצי השנה האחרונה לפני שהחלטנו להנשא, הייתה לנו תקופה מאוד טובה, בעקבותיה החלטתי להתחתן איתו.(ההצעה הייתה שנה וחצי קודם לכן).לפני חודשים ספורים נישאנו. הענין הוא שחברה מאוד מאוד קרובה שלי, שנהגנו לצאת איתה ועם בעלה כמעט על בסיס שבועי, התקשרה אליי כחודש לפני חתונתי והודיעה לי כי עזבה את בעלה מאחר ולא אהבה אותו, היא לא דיברה איתי ע"כ לפני כן. הייתי מאוד המומה, כי לא חשדתי בכלום. יש לציין שישנה כימיה מאוד גדולה בין בן זוגי לבעלה, הם הפכו להיות חברים מאוד טובים (שניהם באותו מקצוע).הענין הוא שלקחתי מאוד מאוש קשה את ענין הפרידה בינהם, לא רק עבורה, אלא זה התחיל נורא להפחיד אותי בעיקר לפני חתונתי, אולי היא העזה לעשות משהו שאני רציתי ולא הייתי מסוגלת...אולי גם אני לא אוהבת אותו מספיק...הסיפור הזה השפיע עליי בצורה מאוד דרמטית, וגרם לי לכאבי בטן של ממש...באיזה שהוא שלב הצלחתי להתגבר על הפרידה בינהם, אבל כל שיחת טלפון או פגישה עם אותו חברה גורמת לי לכאבי בטן...כל פעם שאנחנו נפגשות או משוחחות זה מעלה לי המון סימני שאלה על הזוגיות שלנו, למרות שכן הגעתי למצב שטוב לנו ביחד, מה קורה שם??מה בסיפור שלה כ"כ מפחיד אותי עד כדי כך שהבטן מתהפכת לי ואני רבה עם בן זוגי או לפחות הופכת למצוברחת כל פעם שאני מדברת איתה (כל פעם עולה ענים תהליך הגרושים והיציאות שלה עם גברים אחרים)כיצד להתגבר??תודה רבה!!

שירלי יקרה,
את מערבבת כאן המון דברים, וקצת מקשה עלי. אני מבין את הצורך שלך לספר, כאשר את מרגישה שיש מי שמקשיב בצד השני, אבל במדיום הזה היכולת שלי מוגבלת. צר לי. בשביל הרחבה מגיעים אלי... :-)הרישא שלך מעידה שתמונה פשוטה יחסית, כפי שהיצגת במכתבך הקודם, היא בדרך כלל מורכבת יותר. אני יודע את זה, וברור לי שזו המגרעת של המדיום הזה, של פורום שבו אני אמור לקבל שאלה פשוטה למען תשובה פשוטה. אבל אענה הפעם לסיפא שלך – החברה שנפרדה מבעלה.זה אכן מאיים. וזה יכול לאיים בכמה רמות הסובבות סביב החשש שזה יהפוך למקובל ומוסכמה חבריתבסביבה שלך. ואז – אפשרות אחת היא שבן הזוג שלנו, של בני המשפחה או החברים יראו שזה אפשרי, ואפילו עובר, ולפעמים אפילו טוב, ועלול להכניס בהם הרהור שני ולאיים על יציבות החברה בה את נמצאת, או גם על זו שלך. אפשרות שנייה, שאותה תיארת, היא שאת פוחדת בעיקר שאת היא זו שתושפע, וכנראה בעיקר מהמחשבה שאולי את פראיירית, שאת נשארת במקום שהוא אולי לא מספיק טוב לך. וזה קורה בעיקר כאשר את לא בטוחה בסטנדרטים שאת מציבה לעצמך, ולכן צריכה לראות מה עושים אחרים כדי לדעת מה נכון לעשות. לכן, חשבי על זה ועל הסטנדרטים שלך. אם את לא חזקה מספיק כדי לקבוע אותם בעצמך, אולי יש לך מה ללמוד.