פוריות ויחסי גברים ונשים

שלום רב,
נוצרה לי בעיה בשלושה חודשים האחרונים עם בעלי.אנחנו גבני 31 נשואים כתשעה חודשים, ממש טרי.התחלנו לחשוב על ילדים ולדבר וגם לעבוד על זה שלושה חודשים האחרונים.הגיע יום הביוץ שלי ובעלי חזר מהעבודה ואמר לי שהוא עייף אז רק בערב,אני מרגישה שאני מאד מכבדת את הימים החשובים הללו כי זו ההזדמנות להקלט, והוא לא איכפת לו, אומר לי הוא עייף אז בערב (כשיחזור מעבודה נוספת)ממש נעלבתי מרגיש לי שהוא עושה לי טובה וכאילו רק אני רוצה זאת.בשלב מסויים התחלנו לריב והוא אומר לי "את רוצה ממני רק ילד?" מה זה הדבר הזה אני תוהה לעצמי?אני לא לחוצה על הפוריות שלי כמו ש"הלו תתעורר על החיים שלך כבר"

דנה יקרה,
כאשר מדובר ב"יצירת" ילדים, נשים הופכות להיות מאד מעשיות ומאד נעולות מטרה. זה נכון כאשר מדובר במצב רגיל שבו רוצים להביא ילד כשהכל כשורה, וזה נכון עוד יותר כאשר יש בעיית פוריות. לגברים זה לא תמיד קל. במקרים רבים כאלה, כשהם מרגישים רק "כלי" בשרות הרביה, הם מתחרפנים פתאום. הריגוש נעלם להם. וזה גם עם גברים שהם כאלה המוכנים לסקס בכל רגע. ומצד שני, יכול להיות שהוא באמת אומר לך: אני באמת עייף, אני באמת תשוש, אז גם אם אני מעריך את הצורך הזוגי שלך, תני לי "להיות הגבר", ולהרגיש שאת רוצה אותי כי את רוצה לחזר אחרי ולפתות אותי בגלל שאת אוהבת אותי, ולא בגלל שאת כרגע נעולת מטרה. אתם רק בתחילת הדרך. תני לו קצת זמן, כך שזה יתאים גם לו. והרי במצב רגיל, כשאין מטרה חשבה, אז כשאת עייפה גם את רוצה שיתחשב בך.