פורום: תמיכה ורגשות

ד"ר אורן חסון שלום,לפני כמה שבועות כתבתי לך הודעה, ענית לי, ולא הייתי בטוחה עד כמה התשובה שלך עזרה לי. לא מזמן קראתי את זה שוב, ופתאום הבנתי מה רצית להגיד וכמה שזה היה (ועדיין) רלוונטי. אני רוצה להודות לך על העבודה המדהימה שלך ועל רגישות יוצאת דופן, ועל היכולת להבין, גם באינטרנט, דרך כמה משפטים...

חן יקרה,
תודה על התודות!מה שקרה לך הוא מה שקורה בפורום לעיתים קרובות: כאשר אנשים פונים לפורום, הם בדרך כלל טעונים ונמצאים בסערת רגשות. אלא שבמצב זה, הנטייה הטבעית היא להישאר בתוך הסיפור הפנימי שלך, כלומר, באותו אופן מסויים שבו את או אתה רואים את העולם ואת הבעיה הפרטית שלכם, וקשה לקחת צעד אחורה, ולבחון זאת מנקודות מבט שונה. זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות איתכם, כי זו הדרך היעילה לדעתי גם אם אני יודע שלא תמיד זה עובר בקריאה ראשונה, כי ברור לי שבעת קריאת תגובתי בסמוך לאותה סערת רגשות או בעיצומה, הפונה עדיין נמצא או נמצאת בתוך הסיפור הפנימי שלו או שלה.לכן, לא פעם אני מציע לפונה לקרוא את תשובתי שוב ושוב, ולפעמים שלוש פעמים בשבוע, כדי שהיא תחלחל לאיטה. זה פחות או יותר מה שקרה לך. היית צריכה להרגע קצת כדי להיות מסוגלת לקרוא נכון את מה שכתבתי, ואני שמח שהצלחת.אם כי אין לי מושג מהי הפנייה המקורית שלך... :-)