פורום פתוח לדיאלוג

שלום
לפני כשנה זיהיתי שחיי הנישואין שלנו תקועים וללא זוגיות של ממש (הורות בלבד כבר 8 שנים). הלכנו לייעוץ זוגי שעזר לנו מאד לתקשר ולהסתדר יחד. אישתי שיפרה כל מה שיכלה לשפר (כולל מין) ואני נותרתי עם נר כבוי - ללא רגשות ועם אדישות כלפי אישתי (אין כעס או מרירות בכלל, רק אדישות). מזה שנה אני מתלבט כי אני לא רוצה לפרק משפחה ללא סיבה ראויה אך הלב אומר לי להמשיך הלאה.השאלות אותן אני שואל את עצמי ואת חברי הפורום -1. האם הנר ידלק, לאחר שנים שהיה כבוי ולאחר שנה של נסיונות?2. בטווח הארוך, האם נכון יותר להשאר בזוגיות ריקה אך בבית או להיות גרוש אך עם פוטנציאל לאהבה אמיתית?אלו שאלות סוביקטיביות אך אשמח לשמוע חוויות דומות ועצותכם

שלום
לך בדילמה,אני כ"כ מבינה אותך, השגרה הורגת. אני הגעתי למסקנה שאינני נמשכת לבעלי יותר ושפשוט לא בא לי עליו ונהייתי אדישה אליו ולא אכפתית עד שזה בסוף נגמר, לקחתי את הילדה ויצאתי מהבית.להגיד לך שטוב לי? כן טוב לי, אבל אני מתגעגעת אליו וחושבת הרבה על התקופה הטובה שהייתה לנו יחד, למרות שהיה שם גם הרבה מאוד רע.אתה אומר שאשתך השתפרה ובאמת כל הכבוד לה, כי זה לא תמיד קל ולעיתים גובה מחיר, אך הנר שלך נשאר כבוי. אני התלבטתי יותר משנה, הרבה יותר משנה והמסקנה שלי הייתה שאם האהבה כבר לא שם, אז בשביל מה? נכון שיש משפחה, ילדים, אבל גם חיים פעם אחת, ולא רציתי להגיע לגיל 80 ולגלות שפיספסתי את החיים.אז כן, היום קשה לי יותר, אבל אני שלמה עם עצמי ועם ההחלטה שעשיתי.אני מאחלת לך שתמצא את הכוח לעשות את שליבך חפץ ושיהיו לך חיים נפלאים!

הפורום הזה בדרך כלל אינו פתוח לתגובות של גולשים. באופן חריג אני משאיר אותו הפעם פתוח לדיאלוג, ואולי מתישהו אוסיף כאן משהו משלי.