פורום ייעוץ זוגי שאלות על זוגיות

שלום,
אני הייתי עם בחור בערך שנתיים. במהלך השנתיים הללו הקשר היה הרסני מבחינתי, הוא הלווה ממני כספים שלא החזיר, השפיל אותי, המשיך לחיות עם אשתו לשעבר.איכשהו מצאתי את הכוחות הנפשיים להיפרד ממנו. היינו פרודים בערך שנה חצי כאשר הוא כל הזמן שולח לי הודעות ומתקשר להגיד שהוא רוצה שנחזור.נפגשנו מספר פעמים לאחרונה והיו בינינו רק יחסי מין. הוא טוען שהשתנה אך בפגישתנו האחרונה התחיל לדבר על בחוורה שהיה איתה כשלא היה איתי וכמה הוא אהב אותה. בינתיים גם אשתו לשעבר גרה בביתו.בקיצור, אותי חזר להשפיל ודיבר הרבה על האקסית שלו ועל יחסי מין איתה. ברור לי שזה קשר רע לי. הדבר היחיד שאני נהנית ממנו איתו הם יחסי המין אבל אני משלמת על כך בפגיעות והשפלות. איך אני יכולה לצאת מזה? אני מרגישה חלשה שין לי כוחות לסיים זאת

אני בת 35 גרושה עם ילדים והוא בן 50 גרוש עם ילדים

קוקי יקרה,
את מבינה שהוא מנצל אותך. את אפילו מבינה שאת צריכה לצאת מהקשר, והסברת היטב היטב למה את צריכה לצאת ממנו. העניין הוא שלא הסברת למה את מרגישה שאין לך כוחות לצאת מהקשר עם האיש הזה.אני לא חושב שאת שם רק בגלל יחסי המין איתו. אבל (ואני מציע אפשרות, שאולי נכונה ואולי לא), סביר שבשבילך, יחסי המין האלה הם עדות וחיזוק של הקשר הרגשי שיש לך אליו. עדיין. אלא שלפעמים, זה יכול לבלבל, ואנשים עושים את זה מדי פעם - העובדה שהוא מקיים איתך יחסים אינה אומרת שיש לו כלפייך את אותו הרגש. אצלו זה יכול להגיע ממקום אגואיסטי יותר, של סיפוק צרכים ואגו, ולא ממקום של נתינה. ולפעמים, כשבעינייך אינטימיות מינית היא נתינה, את יכולה לחשוב שזה גם אצלו כך. ואז, זה נראה בעינייך כאילו יש בו משהו רגשי משמעותי כלפייך, ואולי בעיקר - שיש תקווה שזה ישתנה.בהפרש הגילאים שביניכם, יתכן שאת רואה בו מקור של כוח ותמיכה, ושל מישהו חזק שנותן לך ביטחון לחיים, ויתפוס אותך אם תפלי. טבעי שתרגישי כך, אם הוא אדם חזק, יודע יותר, ו/או יודע להילחם יותר על מה שהוא רוצה. אבל, אם כך את מרגישה (ואני מדבר על מרגישה ולא על יודעת), העובדות מצביעות לך על משהו אחר. על כך שהוא מנצל אותך כלכלית, ולא תומך בך. כך שמכל בחינה, אם הרגש אומר לך משהו אחר מאשר המציאות, את נשארת במציאות, כשהרגש מסרב להוציא אותך ממנה.ואז, זו העבודה שאת צריכה לעשות: קודם לשנות את המציאות, ואז לתת לרגש להתרגל למציאות החדשה, כי הוא הוליך אותך בנתיב שאת יודעת שהוא לא נכון. כי את לא נותנת מספיק מקום לרגשות אחרים משמעותיים, שהם הפגיעה בך, העלבון, הכעס. אולי בעיקר את לא נותנת מקום לכעס. הניחי לעצמך לכעוס עליו, כי הכעס יחזק אותך. זה אולי יפחיד לכעוס עליו, אבל הרי יש לך מספיק סיבות לכעוס עליו, נכון? גם אם את אשת שלום ושלווה, לפעמים חשוב לצאת למאבק, כדי לתת לעצמך מקום. והמאבק שלך הוא לעצמאות, ולחיפוש דרך אחרת. קל זה לא, והלבד, בהתחלה, לא יהיה קל בכלל, אבל גם ללמוד לאהוב לבד מכבד יותר הוא חלק מהלימוד לאהוב את עצמך.