פורום ייעוץ זוגי שאלות על זוגיות

שלום
ד"ר חסון.נתחיל מזה שבעלי תומך בי כספית בזמן שאני בקורס לא זול . הבעיה מתחילה בזה שאנחנו ביחד שנתיים ואני כבר לא מאושרת במערכת יחסים הזאתי. די קשה לי להסתדר איתו... הסקס לא משו והשיחות מעטות ומשעממות. גיל שלושים אוטוטו כאן ואני מביטה סביבי ורואה זוגות מאושרים וצובט לי כי גם אני יכולתי להיות ככה. ובגיל הזה אשה נהיית פחות פופולרית אז זה מוסיף לי חרדה קלה כי אם אעזוב אז מה.הוא יודע שלא טוב לי ולמה ומתעלם ולא מנסה לשנות כלום כמעט. שזה נראה לי מצב מיוחד לא? הוא בגישה של מה חסר לך ואני תקועה במצב פרווה הזה. מרגישה אשמה בגלל התלות כספית וכועסת על עצמי איך אני נושכת את היד שמאכילה אותי ומה אני כזאת... לפרק את החבילה זה סיפור למרות שאין ילדים: זה לוותר על נוחות ועל סטאטוס הנישואים שנותן הרבה כבוד בחברה. וגם זה שהוא ומשפחתו השקיעו בי כספית הרבה אז יש לי תחושת חובה. להישאר זה לא להיות מאושרת ולא בזוג המתאים ולדעת את זה ולחיות עם זה.אני קוראת את זה וכאילו מה אני רוצה לא ברור לי עצמי... אני לא מוצאת מילים לתאר באמת מה עובר עליי אולי מועקה? דיכאון? חחח חיה כלואה מרצונה בכלוב צר מדי?ממש אשמח לשמוע משו גם אם מילת עידוד כי אני סה"כ בנאדם וחג שמח

29 והוא 35

טיטי יקרה,
האמת היא שאני לא אוהב את הביטוי "בעלי תומך בי כספית". כשאתם נשואים, נכון יותר להגדיר זאת בכך שבעלך תומך בהוצאה הזוגית הזו של הקורס שלך, ותומך ברצון שלך ללכת לקורס הזה. אבל נדמה לי שכשאתם נשואים, הוצאות גדולות הן החלטות משותפות, כך שהכסף אינו אמור להחשב כבעלות של אחד מכם, ואת לא צריכה לראות אותו כיד שמאכילה אותך, גם אם הוא מגיע לזוגיות עם יותר הון, או שמשכורתו גבוהה יותר.אבל הצד השני הוא שאת לא באמת מרגישה את הקשר שלכם כזוגיות. מכך נובעת התחושה שלך שאת מחוייבת לו, וצריכה להכיר לו תודה על ההשקעה. וכנראה לא בגלל העלות של הקורס בהיותכם נשואים, אלא בגלל שאם לא תהיו נשואים, לא תוכלי להרשות לעצמך לקחת את הקורס. וזה אכן יוצר בך את תחושת המחוייבות, וגם את רגשי האשם. לכן את אמביוולנטית, וקרועה בין רצונות וצרכים. האם לנצל אותו? האם להיפרד וגם לוותר על חלומות אחרים? האם להתפשר בעניין אחד למען עניין אחר? - כל תשובה יכולה להיות נכונה. אבל נדמה לי, לפי סוף מכתבך, שבו את מחפשת מילת עידוד, שהעידוד שאת מחפשת אמור לחזק אותך במקום שבו את נמצאת כרגע, שזה אומר הפשרה שאת עושה - להישאר איתו, למרות שאת לא מאושרת בזוגיות שלך, ולהשלים חלום אחר, שהוא הצד המקצועי שאת רוצה להשתלם בו. שזה בסדר, אם את חושבת שתתמידי בזה גם לאחר שתסיימי את הקורס.לא ברור לי לגמרי למה את לא מאושרת בזוגיות שלך. את כותבת שהסקס לא משהו, ובעצם, וזה אולי משמעותי יותר, שהקשר הרוחני ביניכם לא לגמרי תופס - ובהחלט ייתכן שלכן גם האינטימיות שלכם לא משהו, כי את לא מרגישה מספיק קרובה אליו. את נוטה להאשים אותו - שהוא יודע שלא טוב לך ומתעלם. אבל יתכן מאד שגם אם הוא יודע שלא טוב לך, אין לו מושג קלוש מה לעשות כדי שיהיה לך טוב. זה יכול להיות נכון, גם אם את אומרת לו - כי אולי את לא אומרת את זה באופן שהוא יכול להבין. נדמה לי שלמרות שלא הכל מתחבר לך, את לא רוצה להיפרד. לפיכך, אולי הכי נכון הוא ללכת לטיפול זוגי. כדי לחבר את התובנות, וכדי שתוכלי לומר לו מה חסר לך, וכדי שהוא יידע איך ללכת לקראתך ולעזור לך להיות שמחה יותר.