פורום ייעוץ זוגי שאלות על זוגיות

היי ד"ר חסון. אודה לייעוץ בנושא אני מרגישה שאני זקוקה לו. אני בת 23 הכרתי בחור ממש לטעמי בן 27 דרך האינטרנט. אני פחות מאמינה בכל הקלישאות האלה ושהאהבה שאין לה גבולות תצא משם, אבל עדיין נותנת לעצמי צ'אנס להכיר. הבחור הזה היה בו משהו מיוחד, מצחיק שאני אומרת את זה. אבל במקרה שלו, זה אהבה ממבט ראשון. פסלתי תחילה על הסף, ולקח לנו זמן להתראות. אך תוך מהרה שנפגשנו מהדקות הראשונות שראיתי אותו הוא היה לטעמי. יש בנינו חיבור וכימיה מטורפת, והמון תשוקה. הוא מזל דגים כמוני, כמה שדגים עם דגים לא מסתדרים היה בנינו חיבור יפה מההתחלה- או שזו סתם הצגה כדי לסיים את הערב בכיף מה שנקרא. לא היה בנינו אף פעם שתיקה מביכה והשיחות תמיד היו מעניינות. מצאנו את עצמנו נפגשים שוב ושוב ושוב, יצאנו כמה פעמים לבלות אך העיקר של הפגישות היה הסקס. סקס מדהים חייבת לציין, נכון שהמשיכה וההתלהבות הוסיפו אבל הוא יודע לעשות עבודה טובה. הרגשתי בנוח וחופשיה איתו. רציתי אותו התמסרתי ולא הרגשתי שמשהו פה לא בסדר. ( למרות שבתוך תוכי ידעתי שאני רוצה יותר מזה, אך בחרתי לדלג על זה כדי שזה לא יגמר). ככה זה בעצם נמשך. עד שנקשרתי והתחילו להתלוות רגשות ורציתי לדעת מה הצד והעמדה שלו בנושא, אני חייבת לציין שהוא אמר לי שנורא כיף לו איתי והוא לא רוהצ שזה הסתיים בשום צורה או דרך בין אם זה לסקס או סתם לצאת לבלות... אבל הוא לא מחפש מערכת קשר כרגע. משום מה גברים נמנעים לדבר על זה לא כמו אישה שיכולה לדבר שעות. הדבר הרחיק בנינו. אומנם קיבלתי ממנו המון יחס ותשומת לב גם כשלא היינו מתראים, אבל עדיין הרגשתי שזה לא מספיק לי- כי לי בעצם היו הרגשות והגעגוע. הבעיה היא שכרגע זה המצב. אנחנו מתראים מבלים שוכבים צוחקים נהנים וכל אחד הולך לדרכו. אני יודעת שאני הרגלתי אותו לזה ונתתי לו להרגיש בנוח ועכשיו פתאום קשה לבוא בטענות על כך. אבל אני רוצה יותר מזה, יש פעמים שאני מרגישה ממנו שכן דווקא בגלל שדיברתי איתו על זה אני גם רואה צד רציני שלו. אבל היו פעמים שגם שהתראינו הוא איכזב אותי. אני אדבר בכנות. הייתה פעם שהוא עצר סקס באמצע ופשוט העדיף שנדבר ונפתח שיחת נפש ( לאו דווקא עלינו, בין היתר) לא ידעתי אם זה מעצבן אותי באותו הרגע או שזה פשוט צריך להחמיא לי . יש פעמים שהוא מעדיף פשוט לשבת ולהסתכל עליי ולא להוציא מילה כאילו בתוך תוכו הוא רוצה לצעוק לי משהו אבל משהו עוצר אותו. היו פעמים שדיברנו בעקיצות אחד לשניה בלי סיבה, וזה לא בשביל הכיף היה בנינו מתח ומשהו השתנה. מצאתי את עצמי יוצאת לא פעם מאוכזבת ממנו. ומצד שני אני לא מצליחה להרפות. יש לי דחף מטורף אליו ולא רק לסקס אלא להיות איתו. היום אנחנו עדיין מדברים אך פחות, לא העלינו פגישה כבר כמה שבועות. קשה לי. אני מרגישה שאני לא יכולה לפנות אליו או לדבר איתו גלויות או להציע בכלל מושג של פגישה, מה גם אני במקביל חושבת שלא באמת מגיע לו. אני יודעת מה אני מחפשת ורוצה, ויותר מזה ששמעתי את המילים ממנו שהוא לא מחפש קשר. אבל במקביל, אני מרגישה התעניינות מצידו למי שאומר שהוא לא מחפש קשר. אולי זה עניין של נוחות או שהוא פשוט רוצה להשאיר אותי על אש קטנה למקרה הצורך. אני רוצה שהדברים יהיו אחרת והגלגל התהפך, לא אכפת לי למה הוא הורגל. אני רוצה מערכת שונה איתו. איך אני עושה את זה, והאם יש לי למה בכלל להתאמץ?

אנחנו מכירים 3 וחצי חודשים. לא הגדרנו את זה או חיפשנו מונח מתאים לקשר, הכל פשוט זרם. היינו מתראים בין פעמיים לשלוש בשבוע בהתחלה ומדברים המון. לאחר מה שכתבתי זה מעט דעך זה נהפך אחת לשבוע ושיחות קצרות במהלך השבוע. כאילו הוא נרתע ממני.

אורטל יקרה,
עושה רושם ששניכם פוחדים להיות גלויים באשר למה שאתם רוצים. ואם את חושבת שכאשר את יוצאת לא פעם מאוכזבת ממנו, ומצד שני את לא מצליחה להרפות ויש לך דחף מטורף להיות איתו קל להבין מה את רוצה, כנראה שאת טועה. יתכן מאד שהוא מבולבל לא פחות ממך. התחלת קשר היא דבר לא פשוט, כי פוחדים להיפגע, וכי פוחדים להראות שרוצים כדי שהצד השני לא יחזיק מעצמו או כדי שהוא לא יחשוב שאת בכיס שלו (או להיפך), וכדי שהיחסים ייבנו כך שהצד השני הוא זה שירצה יותר כי אז את לכאורה משיגה יותר בקשר. כשאת פגיעה, בנייה של קשר הוא דבר לא פשוט.האם הוא רוצה את הקשר הזה כפי שאת רוצה אותו? - אני לא יכול לדעת. האם הוא שואל את עצמו אם את רוצה את הקשר הזה כפי שהוא רוצה את עצמו, ובכלל לא בטוח בזה? - גם יכול להיות.אם לא תקחי סיכונים, כלומר, להראות שאת רוצה (ויותר להראות מאשר לומר), לא תדעי עד כמה הוא רוצה. הסיכון - שהוא יראה שאת רוצה, ואז יראה לך שהוא לא כל כך. זה סיכון, ואם את לא לוקחת אותו, הרי זה בגלל שאת חוששת מאד מהפגיעה ומהכעס שלך אם זה לא יילך.אם את מוכנה לקחת סיכונים, הריהם לא רק בהתמסרות מינית. גברים, כפי שאת יודעת, מוכנים יותר להתמסרות מינית שאין בצידה רגש, מאשר נשים (וזו הכללה, כי יש גם מקרים הפוכים). סיכונים הם בנסיונות למסד את הקשר, אם לא דה יורה (במילים), אז דה פקטו (במעשים). שזה אומר לבלות ביחד בפומבי, וזה אומר להזמין אותו הביתה, בהתחלה לביקור קצר ואחר-כך לארוחה, שיכיר את המשפחה, וזה אומר ללכת אליו הביתה, וזה אומר להיראות כזוג מול חברים שלך ושלו. כל צעד כזה הוא סוג של מחוייבות. אולי כדאי להתחיל לנסות כך, וכאשר אתם ברורים יותר זה לזה, או עקביים יותר בפגישות שלכם, לומר זה לזה "בעצם, אנחנו זוג". יש לך מספר אמירות שנשמעות לי ביקורתיות, הן כלפיו ואולי גם כלפי עצמך, באופן שאולי מעכב בעדך. ואולי זה גם חלק מהדברים שמעכבים גם בעדו, כי אולי גם הוא חושש מלהיפגע.

אני מודה לך על התשובה. ישבתי וקראתי אותה לא פעם.אני מפחדת. כן אני מודה. אני מפחדת להתאכזב ולהפגע וזו ריזיקה וסיכון שלוקחים בכל תחילת קשר זה ידוע לי. אבל היחסים איתו אפורים לי, בדרכ זה מתחיל להתבהר לי ואני מתחילה לקלוט עם מי יש לי עסק מה שנקרא, ואותו נורא קשה לי לקרוא.( למרות שאני מרגישה לא פעם בלבול מצידו או תהייה כמו שאמרת) אז יצא לנו להתראות מאז ההודעה האחרונה שכתבתי לך. מבחינת חיבור, כימיה, נושאי שיחה, עניין אחד בשניה הן היו בין הפגישות המוצלחות שלנו. לא הרגשתי פגועה. זה כאילו משתנה, לפי המצב רוח שלו, כי אני מבחינתי לא משתנה, אני תמיד אותה אחת ומוצאת את עצמי מתאימה את עצמי לאותו המצב רוח שלו. אני ביקורתית. יותר כלפי עצמי, אני מודה בכך. זה משהו שאני עובדת עליו על מנת לשנות אותו כדי שיהיה לי יותר קל. במערכת יחסים זה בעיקר מתבלט. הוא הציע שניפגש לא פעם. כל הזמן מרגיש לי מטעמי נוחות. נוח לו. נוח לו שאני זו שעושה יותר ומתאמצת, הוא מקבל ממני הכל, חום אהבה תשומת לב סקס. וכל זה בלי שיחסינו מוגדרים. אני תוהה, מה גבר צריך יותר מזה? זה בדיוק מה שהם מחפשים. יבוא יום והוא התמסד וימצא זוגיות שיחליט, או שאני לפניו. או ביחד. מישהו מאיתנו יפגע. ואני לא רוצה שזו תהיה אני. אני משתדלת לקחת את הדברים יותר בקלות איתו, ולא מצליחה. מוצאת את עצמי מנתחת כל דבר ודבר ומשחזרת צעדים ומעבירה על עצמי ביקורת מה היה צריך להיות ואיך. התחושה הזו גוברת, אני מרגישה שייכת לו. אני לא בחורה שיכולה להכיר או לדבר עם כמה גברים במקביל. ככה שיוצא מצב. שאני שם במלוא המובן והוא נודד מצד לצד. הכרתי את המשפחה, ומעט מהחברים. יציאות אנו לא חולקים עם חברים שלו או שלי, אלא בנפרד. אנחנו כמעט ולא ישנים יחד. משהו שנורא חשוב לי ומפריע לי ( לטענתו בגלל המשפחה ) לא פעם הזמנתי אותו אליי, והוא העדיף שנצא או נהיה אצלו וניסה להתחמק מזה. אני מרגישה שאני לא חלק מזה ולא מרגישה מספיק בטוחה כדי לבוא ולהגיד " היי, אנחנו זוג\ לא זוג ?" מרגיש לי שזה ירתיע אותו וזה דוחף אותי רק אחורה. הגישה איתו צריכה להיות שונה. משהו שלא ציינתי עוד בהודעה האחרונה. הוא לא היה בזוגיות שנתיים וחצי. ולא ניראה שהוא חותר לכיון הזה לא רק איתי, באופן כללי ניראה שהוא לא במקום הזה בחייו אלא מתמקד יותר בקריירה בלרצות את אבא שלו ולימודים. אני לא מרגישה איזו ברירת מחדל שלו. אבל יש בי ריקנות שאנחנו נפרדים אחרי כל פגישה אני שואלת את עצמי מתי תהיה הפגישה הבאה ואיך היא תיראה? כשיגיע סופש ונעביר ביחד את הזמן ואז בסופו של לילה כל אחד הולך לפינה שלו? היחסי תקשורת שלנו במהלך השבוע לקויים. אני הרגלתי אותו לכך אני לא חושבת שאין לי צד בכל הסיפור. הבעיה העיקרית שלי, שתמיד הוא העדיפות שלי ואני " רצה" ישר אליו. הוא גורם לי להישאר הוא גם רוצה שאשאר במצב הזה... אני לא יכולה עדיין להגדיר את זה גם כקשר מבחינתי. אני רוצה יותר. חד משמעית. ואם הוא לא מסוגל לכך. זה לא יהיה איחתו. אני לא אגיע למצב שאני מתפשרת על מה שאני רוצה בחיים בשביל כמה ערבים מהנים או סקס מהנה, לא תקין. אבל אני רוצה שזה יהיה הוא. מה אתה חושב שאני צריכה לשנות אולי בגישה שלי או בי באופן אישי על מנת שזה התנהל בצורה רגועה יותר ובלי ניתוחים מצידי? או שאני צריכה לקבל את העבודה שזה מה שהוא יכול לתת ויש לי 2 ברירות או להסתפק בכך או ללכת. אתה חושב שגבר יכול להשתנות ולחשוב אחרת ביחס למה שסיפרתי? תודה על ההתחייסות והתשובה שוב.

אורטל יקרה,
צר לי שאני לא יכול לענות על כל שאלותייך. למרבה הצער, אני מרגיש שאני עדיין לא יודע מספיק. לא על הפחדים שלך ועל השאלה שקשורה לזה והיא - עד כמה ההתנהגות שלך מושפעת מהם, ולא על הפחדים שלו ועל ההתנהגות שלו שאולי נובעת מכך. האם הוא רוצה אבל חושש להיפגע? - יכול להיות. האם יש לו חששות גדולים מכך שאם הוא יראה שהוא רוצה אז הוא ייראה חלש בעינייך, או שלכן בקשר שייווצר ביניכם הוא יהיה השפוט שלך ו"ייאבד את עצמו" בקשר, כלומר, שהצרכים שלו לא ימומשו? - גם זה יכול להיות הגורם שבגללו הוא מתנהג כך. כך נוהגים גברים חסרי ביטחון, או כאלה שהם פגועים מאד מיחסים קודמים, או שפוחדים מאיבוד שליטה. האם גם את קצת כך? - אולי.מה שאני מנסה לומר לך הוא שיותר מכפי שכתבתי עד עכשיו, לצערי לא אוכל לעזור לך במסגרת הפורום. הוא לא מאפשר שיחות עומק לאורך זמן, כי אני מחוייב גם לגולשים אחרים. אבל בצד זה אני מנסה גם לומר לך שבתחילת קשר יש המון פחדים וחוסר ביטחון, וכאשר אלה משתלטים עליך או עליו או על שניכם ביחד, גם קשרים שעשויים להיות טובים, עלולים להתפספס. וגם, שאם הם לא יתפספסו, ושתצליחו להתגבר עליהם, תצטרכו לקחת גם בהמשך הדרך שלכם את העובדה שחוסר הביטחון שלך ושלו עלולים להשפיע עליכם, ושתצטרכו ללמוד להתמודד איתם.מעבר למה שכתבתי, סיוע תוכלי לקבל אם תחליטי ללכת לטיפול, אצלי או אצל מטפל אחר, כאשר המטרה תהיה לבנות את הביטחון שלך לומר את מה שאת חושבת ובמידתיות הנכונה שתעזור לך להתמודד עם חוסר הביטחון שלך ושל הצד השני גם יחד.