פורום ייעוץ זוגי שאלות על זוגיות

שלום רב,
אני בחורה בת 36 וחצי, נשואה כמעט שנה, בתחילתו של הריון, היה לי תמיד קשה מאד בזוגיות מאחר וגדלתי עם אב אלים ומבקר והיה לי קשה מאד בחיי בבית. היה לי קשה להתמיד במערכות יחסים ולהרגיש בהם שלמה. כשהייתי בת 34 הבנתי שאני רוצה מאד משפחה וילדים ופגשתי גבר מקסים וטוב לב , יציב ואוהב. יחד עם זאת, סקס משעמם, סגירות רגשית רבה ותחביבים שונים לגמרי. התחתנו ולא הייתי שלמה עם ההחלטה אבל ידעתי שיהיה אב נהדר לילדי,יכלכל אותי ויאזן אותי. אהבתי אותו אך לא הייתי מאוהבת וזה חסר לי עד היום. אני מרגישה כיום נבולה, לא מרגש אותי כלום איתו, הוא מתקשה לחזר אחרי כי זה לא הסגנון שלו וגם הסקס יבש עבורי. כרגע גם אין לי חשק מיני.אני מרגישה בודדה במערכת היחסים ובעולם, ככ רציתי להצליח את מה שהיה לי ככ קשה בחיים, ככ רציתי זוגיות ואהבה, להיות מאוהבת ולזרוח אבל במקום זאת אני לא מאושרת. אני מסתכלת על מה שאין בו ולא על מה שיש ומשעמם לי כי תחומי העניין ככ שונים. הוא מאד אוהב אותי, הולך איתי לטפול שמתרחש פעם בשבועיים? לא יודעת למה בתדירות ככ נמוכה, המטפלת אמרה שהיא לא רוצה להלחיץ אותו כי כבר כך קשה לו להגיע. יש לציין כי הוא עבר כברת דרך ארוכה והיום הוא בהרבה יותר מכיל אותי מבעבר ומנסה מאד לשפר את הקשר, אני בתוכי נבולה ומיואשת ואפילו משועממת. מה עושים?ככ רוצה לשקם את חיי ולהקים משפחה עליה חלמתי ולהרגיש סוף סוף לא בודדה בחיי, אני גם בטפול פרטני אך המטפלת מרבה לדבר איתי על החיים בבית שהיה לי וזה שובר אותי מחדש בכל פעם וגורם לי להכנס לדכאון, האם אי אפשר לדבר בטפול על איך אני מתחזקת בחיי היום ולא על העבר כל הזמן? תענו לי בבקשה. תודה רבה.