טיפול במצב - המשך

לפני כמה ימים שאלתי שאלה וקבילתי כאן תשובה שנתנה לי הרבה חומר למחשבה (בעיקר בעניין של הניסיון שלי "לתקן" אותו) . אכן בן זוגי ואני דיברנו על זה ומאוד קשה לו לקבל את העובדה שישנם זמנים בהם אני קצת צריכה לעסוק בעצמי (לפגוש חברות, לישון לבד כו') הוא רואה בזה התרחקות שלי וחוסר אהבה ואילו אני רואה בזה חלק מהחיים שלי.השבוע הנושא עלה שוב כי לאחר שקבענו "יום קבוע בו כל אחד עושה לביתו" הוא מרגיש בדיכאון, בוכה ומתקשה לתפקד.. כמובן שהדחף הראשוני שלי הוא לנסוע אליו אבל זה משהו שחוזר על עצמו כל פעם שאני לא איתו וקצת מלחיץ אותי הכניסה שלו לדיכאון כל פעם שאני לא שם

טלי יקרה,
מאחר שכבר בתשובתי אליך אז לא חשבתי שזה ייפתר בקלות, הסברתי לך את דעתי לגבי הדרך שבה אתם אמורים לטפל בזה. עשיתם טוב בכך שדיברתם על זה ושניסית לשים לו גבולות, אלא ששניכם לא עומדים בזאת (גם את, כי גם לך קשה להמשיך כשהוא מגיב כפי שהוא מגיב). משום כך, אני מחזיר אותך לתשובתי הקודמת.