ביקורת וניתוק בנישואין: מה לעשות?

בת 37 נשואה לאדם בן 38, נשואים כ 13 שנה פלוס שלושה.הוריי נפטרו , גם הוריו אינם בחיים.יש לנו משפחות קטנות,ואין שום עזרה כלכלית מאף אחד.מתמודדים דיי לבד בעולם.ישנם מריבות וחילוקי דעות.בעת המריבות, ישנה השפלה מצד בעלי בטענה שאני "חולת נפש".הוא מזלזל בתחביבים שלי ומקנא לכל מה שאני עושה.כאשר שיתפתי אותו שאינני מרוצה מהמקצוע שלי,הוא טען שאין לי סיבה לעשות הסבה מקצועית מפני שאני "עצלנית" "לא יודעת לקבל מרות" ונטולת מוסר עבודה,כמו ההורים שלי.הוא מבחינתו מממש את חייו המקצועיים במלואם.הוא לא מפסיק להזכיר לי שעשיתי בחירות בחיים ואיתם אני צריכה לחיות ( לגבי המקצוע שלי....).הוא לא חושש לריב איתי ליד הילדים ומתנהג לעיתים אליהם בקשיחות רבה מדיי ולעיתים מעליבה ( אחד הילדים שלנו שמנמן,אז הוא יכול לפלוט מילת גנאי כגון "אתה חזיר" .....).בעולם שבחוץ הוא אדם אמפטי ורגיש ועוזר לכולם.....זאת התדמית שהוא יצר לו.אני בבית נאכלת.כבר שנים שיחסי המין על הפנים.....כמעט ואין שום יוזמה מצידו.......בימי הולדת שלי,לא כותב ברכה,לא מזמין אותי אף פעם לבילויי נעים שהוא בחר.מעולם לא הזמין כרטיסים להצגה או סרט, או למסעדה אהובה עליי.מעולם לא הפתיע אותי במשהוא......מצד שני הוא לא מתכוון לעזוב...מבחינתו המצב צריך להשאר כמות שהוא. אני לא יודעת מה לעשות.לפעמים הסיבה היחידה שאני נשארת בגללה ,היא הסיבה הכלכלית..כואב לי בחזה ובלב. ההורים שלי אינם,אני מרגישה בודדה בעולם...ובעלי נותן לי הרגשה שחיי הנישואין שלנו הם סוג של ,"כלא"....זה מה שבחרתי ועם זה אני צריכה לחיות.לציין שיש שיחות מצידי לשפר את המצב, אני מסבירה לו ונותנת לו דוגמאות כיצד לשנות דברים. אני מגדירה צפיות. וכלום לא קורה.....אני אשה עובדת.מבשלת ומנקה,מטפלת בילדים באופן הכי טוב שיכול להיות.הבית תמיד חמים ומסודר.אני יפה ומוכשרת בהרבה תחומים.אבל בודדה מאוד........מה אני עושה??????

רחל יקרה,
מסיבות שונות, בעלך מאד ביקורתי כלפייך. ולפי דברייך, הוא כנראה ביקורתי באופן בוטה לא רק כלפייך, אלא גם כלפי הילדים. אני לא בטוח שהוא כן מרוצה לגמרי מעבודתו, למרות שהוא "מממש את חייו המקצועיים במלואם), אבל בטוח שאינו מרוצה מחייו הפרטיים. יש ביניכם התרחקות גדולה והולכת, והוא כנראה שלא יודע מה לעשות עם אי שביעות הרצון שלו אלא להתבטא בבוטות, בציניות ובהשפלות. מתברר שיש משהו מהותי בגברים שמונע מהם להחליט לעזוב נישואים גם כאשר הם רעים להם. סטטיסטית, הרבה יותר נשים מגישות בקשות לגרושים מאשר גברים, כך שבעלך נופל במקום טוב באמצע מבחינת הסטטיסטיקה הזו. מדוע? – לא ברור לי, כי סביר שהסיבות הן אישיות שלו, ולא דווקא נופלות באיזו שהיא סטטיסטיקה ברורה.ללא ספק, אחד הקשיים הנוספים שלך הוא הבדידות. קשה יותר להתמודד לבד מול לחצים, ובעיקר כאשר הם לחצים מבית, כשאין לך "בית" אחר (במובן המחבק והמשפחתי). קשה לי להאמין שאוכל לומר לך כאן משהו, שבעזרתו תצליחי להתמודד מולו ולשנות אותו. יש הרבה משקעים ביניכם, וההכרות איתך ואיתו (או לפחות איתו דרכך) צריכה להיות הרבה יותר עמוקה מכדי שאוכל לומר לך איך לנהוג. לכן, חשוב שלא תהיי לבד. כדאי שתלכו ליעוץ זוגי, ואם הוא מסרב לשתף פעולה – לכי לבדליועץ זוגי(!), בגלל שתי סיבות: האחת, כדי שאם הוא ירצה להשתתף בהמשך ולומר את דברו ביעוץ הזוגי, תהיה לו אפשרות לעשות זאת. השניה – כי יועץ זוגי, אולי יותר מאשר מטפל פרטני שאינו עוסק בזוגות, יוכל להנחות אותך טוב יותר בעשייה ובתקשורת זוגית, הן מילולית והן מעשית, כך שתוכלי אולי לשנות דברים בהתייחסות שלו גם מבלי שהוא ישתתף בתהליך. הדבר אפשר וקורה. ובמידה וכל זה לא יועיל, שיהיה לך אדם מיומן ומקצועי שיוכל לעזור לך לחשוב מה את רוצה לעשות, ללא התלהמות יתרה, אלא לפי מה שהכי נכון לך.