פגיעות בזוגיות: איך להתמודד

אני יוצאת עם מישהו כבר 3 חודשים. אהבה גדולה מאוד. באמת. ואולי כאן בעצם הכל מסתבך.לשנינו זה לא הקשר הרציני השלישי.. הראשון- התחלה עם כל הטעויות האפשריות, השני- אהבה גדולה ונגמר כי לא התאים והשלישי- מצאנו אחד את השנייה.פעם ראשונה שאני מרגישה והוא מרגיש שזה פשוט "זה". זהו. מצאנו. אהבה ענקית. רוצים להיות יחד הרבה.. קשה לנו מאוד אחד בלי השניה.. ופה כנראה מתחילה ה"בעייה".שנינו נפגענו מאוד מהקשרים הקודמים שלנו ושנינו הגענו כבר למצב של "טוב מה אני צריך/ה קשר עכשיו. סבבה לי לבד. אם זה יבוא אז זה יבוא". וזה בא. ואנחנו יחד.אבל שנינו כל כך מפחדים להיפגע. למרות ששנינו מבטיחים אחד לשני שלעולם לא נפגע אחד בשני. אבל לשנינו קשה להיפתח. קשה לסמוך. שנינו באים מאותו המקום. רוצים את אותו הדבר. כיף לנו כל כך ביחד. האהבה הזו כל כך גדולה ואמיתית שזה מפחיד את שנינו.מה אפשר לעשות כדי אולי להוריד את הלחץ.. שאולי עם הזמן גם יהפוך לקנאה? איך זורמים עם הקשר הזה.. אני שואלת לגבי עצמי אבל אולי יש גם משהו שאני יכולה להגיד לו?אנחנו כל הזמן מצהירים אהבה אחד כלפי השניה.. מחבקים.. שנינו נורא צריכים את החיזוקים האלו ושנינו נורא נהנים לתת אותם אחד לשניה. אבל בכל מקרה, אני חושבת שכדאי כן לנסות ולראות איך מורידים את הלחץ הזה.. את הפחד הזה... אשמח לאיזו עצה..תודה

תותית יקרה,
העניין הוא ששניכם לא מציאותיים. וזה בסדר, זה טבעי, אבל זה מעצים את הלחץ. שניכם כל כך פוחדים מפגיעות, שאתם בונים דינמיקה זוגית סביב ה"לעולם לא אפגע בך". זה נפלא, אבל זה לא מציאותי. עם הזמן תפגעו זה בזה, בין אם זה יהיה כאשר תחליטו להיפרד בעוד כמה חודשים, ובין אם תמשיכו לחיות ביחד עוד שבעים שנה. אי אפשר לחיות כל כך הרבה זמן ביחד ללא אי הסכמות ופגיעות פה ושם, ואי אפשר להיפרד קודם מבלי לפגוע. כך שמעצם הפגישה שלכם ביחד, והאכפתיות והאהבה, נועדתם לפגוע זה בזה. וכל מה שאתם צריכים עכשיו זה לפחד מזה פחות. את זה אתם בונים. את האמון ההדדי, את האנושיות שבכם ואת הבטחון ההדדי בפתיחות ובאמפתיה הדדית, ואת הרצון לעתיד משותף שידחה את הפגיעות כמה שיותר רחוק, ויקטין את עוצמתן. אל תפחדו להיפגע, כי זו מהות הזוגיות - האומץ להסתכן בפגיעות, ולהמשיך ביחד בכל זאת, ולהמשיך ולתת בכל זאת, כי אתם מאמינים שמה שאתם מקבלים בזוגיות שווה את הפגיעות העתידיות.ולא כתבת בני כמה אתם.

שנינו בני 25.הדבר הכי טוב לעשות אני מבינה הוא פשוט להבין שניגע בקשר הזה. לא בכוונה רעה. פשוט מבחינת חילוקי דעות למיניהן.. או חס וחלילה פרידה.. אני לא יכולה להבטיח לא לפגוע בו והוא גם לא יכול להבטיח זאת. אבל כמובן ששנינו יכולים בהחלט להשתדל שלא.אנחנו מדברים על הכל והתקשורת מאד טובה ואם מישהו מרגיש משהו ישר אנחנו מדברים על כך ומרגיעים אחד את השני שהכל בסדר. אני בהתחלה הכי זרמתי עם הקשר הזה. הוא זה שכל הזמן ביקש שלא אפגע בו. ושאראה לו עוד אהבה. שאני באמת רוצה אותו ואוהבת אותו. מבקש לשמוע את זה הרבה עמים.. עד שגם אני התחלתי להיכנס לדפוס הזה ומרגישה שאם הוא לא אמר לי שהוא אוהב אותי איזה יום אני מתחילה להיכנס לסרטים.פשוט אני צריכה לזרום עם זה כמו קודם. לא להילחץ כל כך. זה "בסה"כ" קשר..

תותית יקרה,
אני מוצא את עצמי מחייך, כי הגדרת זאת נכון. אני מאחל לכם המון אהבה!