עתיד אחר: התמודדות עם פרידה

ד"ר שלום,אני בת 28 ולפני כשנה וחצי התחלתי קשר עם ידיד ותיק שלי בן 30 (טעות ראשונה), הקשר התחיל מנשיקה תמימה אחרי המון שנים שאנחנו מכירים והתגלגל ליחסים אינטימיים שנמשכו שנה וחצי, במשך התקופה הזאת לא קראנו אחד לשני חבר וחברה, כי בהתחלה אני לא רציתי,לא העלתי בדעתי שהדבר התמים הזה יתגלגל למימדים הללו, וכן לא חשבתי שאנחנו מתאימים, הפצרתי הרבה פעמים שאני לא מעונינת אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד, כמו כן עברנו במהלך התקופה הזאת הרבה דברים יחד שקשרו אותנו יותר האחד לשניה. התאהבתי בו קשות ולא ראיתי את עצמי חייה בלעדיו, ומאיך שהוא התנהג אליי חשבתי שגם הוא... הוא תמיד אמר לי שאני חשובה לו ושהוא מרגיש אליי הרבה,ושהוא לא נפגש עם אף אחת אחרת ושהוא רוצה להכיר אותי ואת משפחתי יותר לעומק וכו'... אני לקחתי את הקשר יותר לאט כי פחדתי נורא שאני הולכת להיפגע ושכל זה טוב מדיי מכדי להיות אמיתי. ובאמת עברו הימים וכשהרגשתי שאני מוכנה להיפתח אליו קצת יותר ולתת לקשר הזה צ'אנס הבנתי שהוא כבר לא באותו מקום בכלל, הוא מאוד רוצה להמשיך ולהיות איתי בקשר אבל הוא כבר לא מדבר על להפוך את הקשר הזה לרציני יותר.אז יזמתי את הפרידה כי הבנתי שאין דרך לגרום לו לפקוח את העיניים חוץ מלזעזע אותו, והוא באמת הזדעזע, הוא חזר ודיבר ודיבר אבל בשום פסקה הוא לא הזכיר את הרצונות שלו לעתיד איתי, אלא דיבר רק על הרגשות שלו,אני כמובן מאוהבת בו עד מעל הראש אז הספיק לי לשמוע ממנו רק כמה הוא מתגעגע ולראות אותו עושה מס' צעדים בכיוון של יחסים כדי לחזור אליו ולחזור לדגם התנהגות הישן שלנו.אחרי חצי שנה יזמתי פרידה שוב כיוון שהבנתי שהוא לא מעוניין וזהו, אבל מאז הפרידה ועד היום 3 חודשים אחריי, אני לא מפסיקה לחשוב על כמה אנחנו מתאימים וכמה אני רוצה להשיב הכל אחורה ואני יודעת שהוא אהבת חיי, לא הרגשתי כך לאף גבר אחר שהיה לי בחיים, ואני ממש אבל ממש רואה איתו עתיד, משפחה ילדים וכו'... אני אבודה כרגע כיוון שאני רגילה לפעול לפי הרגשות שלי אבל לא יודעת איך לעשות שנחזור ואיך לעשות שהוא ירגיש אליי חזרה אם בכלל זה אפשרי???קשה לי להרפות וכואב לי לשחרר, ד"ר האם יש סיכוי ויש דרך לעשות משהו??? :-(

אליסה יקרה,
כמה חבל שבשביל אהבה, צריך שניים שיירצו מספיק. זה קשה כאשר רק את רוצה מספיק. את לא יכולה להחלים מזה כל עוד את עדיין "רואה איתו עתיד", כי ההחלמה היא ההבנה שאין דבר כזה. וכשאין דבר כזה, מתחילים לחפש אלטרנטיבה, שהיא עתיד אחר לעצמך. בודאי שזה קשה, אבל זה התהליך שאת צריכה לעבור.יש תהליך בפרידה, כמו באבל. בהתחלה זה קשה מאד, ואחר יש תהליך הדרגתי של השלמה והתחלת מחשבה על העתיד, ואם התהליך הזה מתארך יותר מדי ללא סימנים של החלמה, כפי שהגדרתי אותה למעלה, יש אולי צורך בעזרה מבחוץ, ואולי עזרה מקצועית (קרי: טיפול).אולי תעזור לך להבין שהוא לא בן זוג מתאים ההבנה שבן זוג מתאים צריך לענות על שני תנאים משמעותיים: האחד, שתכונותיו וכישוריו יתאימו למה שאת רוצה, כך שתוכלי להתאהב בו ולראות עתיד משותף, והשני, שהוא ירצה אותך מספיק. ואם זה לא קורה, אז למרות שהוא יכול להיות בן זוג מתאים בקרטוריון הראשון, הוא לא יהיה בן זוג מתאים. כי הקרטוריון השני הכרחי לא פחות. את עדיין מקווה שהוא ישנה את דעתו, אבל נדמה לי שעבר מספיק זמן כדי שתוכלי לראות שזה לא קורה, ולסמוך על כך שאם זה לא קרה עד עכשיו - והיו לו מספיק צ'אנסים לדעת מה הוא מפסיד ולרצות אותך בכל זאת - אז זה גם לא יקרה.