ערעור ביטחון אישי בזוגיות

שלום,
אני בת 28. במהלך 4 וחצי השנים האחרונות ניהלתי רומן עם אישה נשואה שעזבה את בעלה למען חיים איתי. יש להם ילדה משותפת שאותה הביאו בתקופה שהרומן החל.עברתי 4 וחצי שנים מאוד קשות. במהלכן היא ניהלה איתי רומן שנתיים. עזבה אותו וחיה איתי, אך מרוב קשיים וריבים נפרדנו והיא חזרה אליו. חיה איתו 4 חודשים והתחרטה. שוב נפרדה ממנו וחזרה אלי. במהלך השנה וחצי האחרונות אנחנו היינו ביחד והיא התגרשה. הילדה היום בת 3.עקב כל ההתנהלות הזאת הייתי חסרת אמון בה וגם גיליתי כמה דברים לא ממש נעימים בפייסבוק (פלירטוטים התכתבויות מיניות עם בחורים). היא מסתירה ומשקרת לי, רוצה לצאת כל הזמן, מעדיפה את הלבד. אני נהייתי חולה מזה. חולה ברמת פחדים כל הזמן שהיא שוכבת עם בחורים. שהיא בוגדת בי. קשר מאוד מאוד קשה שבו אני מרגישה שאני לא מאמינה לה. אני לא יודעת אם היא עשתה משהו שמוגדר כבגידה, אבל כל הזמן נותנת לי תחושה כזאת. היא מסתירה ומוחקת דברים מהפייסבוק ו-SMS וטוענת שזה נובע מהשליטה שלי בה. אני מסוגלת לצרוח, לקלל אותה להעיף דברים (לא אלימות פיזית כלפיה!) אני לא מרגישה שקיבלתי ממנה משהו בזוגיות הזאת והיא טוענת אותו דבר. מלאת כעסים שעזבה אותו למען חיים איתי כי היא עברה המון מבחינת נידוי מהמשפחה והתבודדות. היא טוענת שהיא צריכה את הלבד שלה כי כל 4 וחצי השנים האחרונות היא שכחה כבר מי היא.בכל מקרה מדובר בקשר מאוד קשה אבל מאוד חזק. יש אהבה מאוד חזקה, אבל החוסר אמון מצידי והחוסר הבנה מצידה והתנהגות שאינה מתאימה לזוגיות (הבילויים לבד, האובססיה לפייסבוק והתכתבויות מיניות) פשוט לא מאפשרים את הקשר.עזבתי את הבית לפני שבועיים ואני מרגישה מרוסקת. לא יכולה להפסיק לשלוח לה SMS. מרגישה שאני לא יכולה לנשום. היא מצידה אין לה בעיה להישאר בקשר אבל לא מחייב ובלי תלונות מצידי. אבל אני יודעת שהדבר הנכון זה להתנתק. אני לא מצליחה לעשות את זה. כולי שקועה בצער. לא מצליחה לחייך. לא יכולה להמשיך הלאה. מחפשת תירוצים לסמס לה. לבוא לראות אותה. וזה הורג אותי. מתסכל למה זה כ"כ קשה. מרגישה כאילו זה בלתי אפשרי. אני כבר מרגישה שיש לי בעיה נפשית.ברמה האישית אני מגדירה את עצמי כבן אדם חזק. יש לי עבודה. אני בן אדם עצמאי. יודעת מה אני רוצה מעצמי, אבל כנראה שהחוסר בטחון לא מאפשר לי להשתחרר ממנה. הניתוק ממנה פשוט מרגיש לי בלתי אפשרי וגם לראות אותה ממשיכה בחייה מרגיש בלתי אפשרי. אני לא יודעת מה לעשות? במצוקה מאוד קשה.

דנה יקרה,
לא תמיד אהבה מספיקה. אהבה אומרת לך שאת רוצה להיות איתה, ושאת רוצה שכשאת איתה הכל יהיה טוב. אלא שפערים שביניכן, בין אם בתקשורת ובין אם באופי לא מאפשרים לזוגיות שלכן להיות במצב טוב. קחי את החוזק שלך, והתחילי מחדש. הבעיה הנפשית שלך היא הצער על האבדן שלך. זה טבעי. זה קורה כאשר יש לך ציפיות למימוש האהבה, והיא מאכזבת. את לא יכולה להיות עם בת זוג שמשחקת בדבר החשוב לך ביותר – היציבות הרגשית. לא תמיד האהבה מספיקה.יש לכן האפשרות, אם שתיכן רוצות בה, ללכת ליעוץ זוגי, כדי ללמוד את החסכים של כל אחת מכן, וכדי לראות אם תקשורת טובה יותר ביניכן תתן לשתיכן את האמון הנדרש כדי לספק את הביטחון בזוגיות שלכן. ואם לא, אל תהססי ללכת. למרות האהבה. כי יש משהו חשוב מן האהבה, והוא הצורך בבטחון האישי, ובמידה מינימלית, לפחות, של ודאות היכן את נמצאת. כרגע את לא יודעת היכן את נמצאת איתה, וזה מערער את הבטחון האישי שלך.