נכניעה במערכת יחסים

הייאנו יחד כ25 שנים יש לנו ילדים משותפים 2 ו2 ילדים נוספים מנשואים קודמים שלה[28-30] היא גדולה ממני ב4 שנים ילדנו בני 14-15בשנתיים האחרונות מצבנו הזוגי בכי רע והיגיע למצב שאני מרים ידיים ורוצה ללכתאין בננו יחסי אנטימים כבר שנה אין חיבה אין ליטופים אין הערצה "אין אהבה"מצבנו הכלכלי הוא בעייתי אנו גרים בשכירות עקב קריסה כלכלית שלי כעצמאי שתמיד היינו מבוססים ובעלי יכולות אחרותלעולם אישתי לא תמכה בי בעסק לא פירגנה ולא התענינה אך ורק אני פרייר אני רך מידי לא מסחרי ואסרטיבי בקיצור תמיד נתנה לי את הרגשת המפסידןחיינו בעבר היו מלאי אהבה והיום שאני צריך את התמיכה את החברות והידידות שלה אין לי את זה ונהפוכו יש לי את הדריסהאני רוצה להתרומם כלכלית ואני יכול ..אבל לא לבד גם אני עייפתיאני אוהב אותה מאוד אך חוסר החיבה שהיא מקרינה לי חוסר ההרגשה החברית אינו מניח לי מאוד מקומם וגורם לאמפטיה לא רצויהאישתי טוענת כי אני דיקטטור אני משפיל אני לא מקשיב אני יודע הכול ואני ...ואני...ואני...ואני בסך הכול אדם רגיל ונורמלי שרוצה להיות נאהב מחובק ומפורגן על מנת להצליחהיא לא מדברת ומספרת מה כואב מה היא רוצה מה היא חושבת ומאוד סגורה בעבודה היא מלאת חיים ומצב רוח מרומם היא נכנסת הביתה היא מדוכדכת עצובה ללא רוח רק תלונות [יש ליכלוך,אתה לא עוזר לי, אני לא הפיליפנית שלכם וכו']אני חושב לעזוב את הבית אבל....משכורתה לא תשלם רק את השכירות ולא התן יותר ממה שאוכל וזה מעט מאוד אני צריך גם לחיות ולמצוא מערכת אחרתאני צריך עזרה מיקצועית הייתי מאוד שמח לתקן את המערכת הזו ולא לותר עליהאני לא יכול לבד!!!

אני מרים ידיים ז"א נכנע [שלא ישתמע אחרת]