לחץ בזוגיות: איך להתמודד?

שלום
דר' אורן חסוןתאני בן 25 מהצפון, ויש לי חברה רצינית כבר 4 שנים גרים עדיין עם ההורים (שלה) בשנה וחצי האחרונים היא נהייתה מאוד עצבנית ומאוד חסרת סבלנות אליי במיוחד שהיא שנה שניה בלימודים ויש לה הרבה לחץ וכל דבר קטן שאני עושה לא בסדר היא לוקחת את זה מאוד ברצינות ולפעמים היא מדברת אלי לא יפה כמו "דפוק" "מפגר" ואם אני לא עונה לה לפלאפון היא ממש מתעצבנת ו"למה אתה לא עונה " וכאילו אנחנו צריכים להיות כל יום כל היום ביחד ממש באובססיביות, אנחנו כבר כמעט ולא שוכבים ממש כמו זוג נשוית ולפעמים היא מתנהגת הכי חמודה ומאמי ומשפחתית שיש , אני מאוד אוהב את המשפחה שלה ומאוד אוהב אותה אבל אני לא יודע מה לעשות!! האם להיפרד ממנה? להישאר איתה? אני מפחד שזה ילך ויהיה גרוע יותר.

אלירן יקר,
שאלתך מזכירה במשהו את שאלתו של אנונימי, תחת הכותרת "החברה לא משקיעה בעצמה", 7 שאלות למטה. קרא את תשובתי שם, היא תתן לך מענה חלקי. לא מלא, כי אתם בגיל אחר, והבעיה פחות חמורה. יחד עם זאת, העובדה שחברתך בלחץ, לא מצדיקה את מעשיה. היא נלחצת, וצריכה ללמוד שהנסיון לשלוט באגרסיביות בכל פרמטר בחיים ובבן הזוג, עלול לגרום לנזק יותר אשר לרווח. והשאלה היא איך עושים זאת.אתה יכול לנסות לעשות זאת לבד, בדרך הקשה. שזה אומר להענות לה, ולתת לה הרבה חיזוקים חיוביים (חיבוק, מגע, מבט), כשהיא "חמודה ומאמי ומשפחתית". להקשיב לה כאשר היא בלחץ, אבל אם היא חוזרת לסורה, להגיב פחות על התנהגות שאינה ראויה. לומר לה, לאחר מעשה, דווקא כשהעניינים נרגעים, שהיא פגעה בך במעשיה או האמירה שלה. אל תיגרר איתה לויכוח אם תנסה לעשות זאת. השאר את האמירה שלך ללא ויכוח. אמור לה שאתה אוהב אותה כשהיא נעימה. אמור לה שאתה אוהב אותה גם כאשר היא מסבירה לך שעשית משהו שלא מצא חן בעיניה, ובתנאי שהיא אומרת זאת באופן שאינו פוגע. אבל מצד שני, היה קשוב אליה כאשר היא מתלוננת באופן נכון (ואם תקשיב לה, יתכן שתיווכח לדעת שהתלונה העיקרית שלה היא שאתה לא מקשיב לה). עשה זאת בנעימות ולא בציניות, ותן לה חיזוקים חיוביים (הקשבה) כאשר היא עושה זאת נכון.זו מלאכה עדינה ולא פשוטה, אבל אפשרית. ואם אתה לא מצליח, ואתם באמת רואים את עתידכם ביחד, שווה להגיע ליעוץ זוגי, כדי ללמוד לתקשר נכון.

אוקיי ומה אני יכול לעשות אם המון המון פעמים היא פשוט זורקת לי "אנחנו גרים אצל ההורים שלי " "אתה לא מעריך את זה" ובטאחלס אנחנו אצלה רק כי היא רוצה שיהיה לה יותר נוח אז למה אני צריך להגיד תודה? נכון שאני מעריך אותם ואפילו אוהב אותם וגם בנוסף אני תמיד מקבל הערות שליליות וכל הזמן משווה בין המנטליות של המשפחה שלה ושלי ואומרת לי תאכל ככה עם המזלג ,אל תאכל ככה עם המזלג או כל מני דברים שמנסים לשנות את המנטליות שלי ואת דפוסי ההתנהגות שלי...

לא יודע יקר,
אני מציע לך לקרוא שוב את תשובתי אליך. כתבת לי "אוקיי", ורק הוספת לי יותר פרטים למכתב הקודם, שלא משנים בכלום את התמונה הכוללת.נסה קודם את הצעותי, ותן לזה זמן. בדוק גם אם אתה יכול לעמוד בהן. ואם לא, ואם הזוגיות הזו חשובה לך, חפש יעוץ זוגי (וגם את ה כתבתי).