פערים בקשר: מה עושים?

שבועיים תזזיתים... בשבועיים האחרונים מכל הבחינות הייתה התפתחות חיובית מצידה , באה ברצון רב לאירע של חבר שלי וההתפתחות האינוטימית הייתה מדהימה, הרבה ביוזמתה , אך בחג היה מפנה מוזר, הוריי הזמינו אותה ואותי לארוחת חג קלילה , (יש לציין שאין לה משפחה רלוונטית בכללי ולחגים וכו, סיפור מורכב וארוך משפחה לא תומכת מטעמים קשים מאז ומעולם, היא תמיד הייתה עצמאית לגמרי ושורדת מגיל צעיר מאוד) היא ישר הסכימה בהתלהבות וקנתה פרחים והיה ערב מקסים ומאוד נהנינו עד שעה מאוחרת , כך לפחות היה נראה. ואז בלילה חזרנו לביתה והיא התהפכה מבחינת אינטימיות ומגע והייתה עם ריחוק מסויים שלא הורגלתי אליו בבוקר ששאלתי אותה מה קורה
אמרה שמרגישה מרוחקת ויודעת שזה נשמע מגוחך אבל שיש פער קשה אמרה שראתה את הקרבה למשפחתי ואת זה שעד עכשיו גרתי אצלם (עובר דירה עוד שבועיים חיפשתי עוד לפני הכרותי אותה ) אז היא רגשית לא יודעת מה קורה לה, ופתאום צף לה, שמאוד קשור למשפחתי , מאוד מהר אמרה שהיא צריכה ללכת והבנתי שאני לא רצוי אז הלכתי, והיא השאירה אותי באוויר בלי הבנה מה קרה באמת. למחרת בבוקר שאלתי האם מתאים לה להפגש אמרה בכיף בערב נפגשנו ניסתה להתקרב בהתחלה מעט וישבנו ביחד וסיפרה מה עבר עלייה בעבודה וכו ואז הגענו לנושא ואז התרחקה שוב ואמרה שלא יודעת מה לעשות יש פער המשפחתי קשה לה ולמה גרתי אחרי גירושיי אצל הוריי הסברתי ואמרתי לה שמשפחה תומכת אחת בשנייה זה משהו טוב שמגיע גם לה , גם אם זה יבוא ממני , אמרה מה שחשדתי מההתחלה, שכל אחד איך שהוא שהיא טיפוס סתם דוגמא של חיזורים , לא יצרתי קשר מספר ימים ואז הרגשתי שאם אני לא אצור קשר ו״אחזר״ אפילו לדעת איפה אני עומד זה לא יקרה ממנה , יצרתי קשר ואז אמרה שלא יודעת מה מרגישה ומעדיפה שנלך עם זה לאט ונקבע עוד כמה ימים קבענו ומאז השיח חלש.

איך עליי לנהוג עם התנהלותה?
אני מודע לכך שלא בהכרח אנחנו כזוג זה הבעיה אלה הפערים שיש ברקעים שלנו , איך עליי לעזור לה להבין שהפער הזה יכול להיות לטובתה ?הרי תמיכה ואהבה משפחתית וסיוע בעת הצורך זה לא דבר רע , זה מחזק ומייצב
ללכת לאט זה להתחיל כמעט מההתחלה ? מכל הבחינות או להתחיל מהשלב של לפני ארוחת החג ?
ולא להגיע לנושא עד שהקרבה והרגשת הנוחות מצידה יחזרו ?
או שמע להבין שזה כבר לא נועד להיות
בתודה אנונימי

אנונימי יקר,
יש ביניכם פערים בצרכים ובמקצב. עושה רושם שהיא פגיעה, חוששת, ואולי לא בוטחת באנשים בקלות, ואולי חוששת מהקירבה שיש לך למשפתך, או מפני שאולי היא לא תהיה אצלך מספר אחת, והיא זקוקה לתחושה הזו, או משום שהיא עושה את ההשוואה למצבה שלה, והיחסים שלך עם משפתך לוקחים אותה למקום כואב שלה.אם היא חשובה לך, קח בחשבון שהיא פגיעה, כי תצטרך להתחשב בזה שוב ושוב. האם אתה יכול? – אני לא יודע. הפער הזה ביניכם יוצר אי התאמה מסויימת, ואולי גם חוסר יציבות מסויים, כי ההתנהגות שלה היא בלתי צפויה לך. כדי לשמור על הקשר הזה, עושה רושם שתצטרך ללמוד הרבה, ולהיות סבלני ומכיל.

תודה על התשובהלהרגשתי אתה נגעת בנקודות נכונות מאוד, היא גם בהתחלת הקשר אמרה שכל החיים סמכה רק על עצמה כי לא היה לה אף אחד לעזרתה ובגלל זה מערכות זוגיות שלה, היו בעבר לא בריאות והיא מבינה זאת בדיעבד, כי הן היו עם בני זוג דומים, והבינה שאי אפשר לבנות זוגיות בצורה הזאת.יש מצבים שיומיים לא מדברת איתי וכבר חושב שזהו לא מעוניינת (לא עונה לטלפון ולא חוזרת) ופתאום שולחת הודעה, כמובן שקשה לי עם זה כי מעוניין להיות איתה ולהכירה יותר לעומק ולהיות לצידה.יחד עם זאת בנוגע למה שאמרת , אני מבין את החשש שלה , גם לקרבה למשפחתי וגם להשוואה למצב שלה שני הדברים נכונים כאן, איך אני יכול להראות לה שהיא חשובה לי מאוד ואין תחרות, ולמשפחתי והבת שלי ( שממנה דווקא לא נראה לי מאויימת) יש מקום חשוב גם שלא סותר או מאיים אלא להיפך הוא מקבל ומעניק גם למי שתהייה איתי תוך כדי שמירת כבוד ופרטיות?האם משפחה תומכת ואוהבת בעת צרה וגם ביום יום (אגב זה הדדי יש דברים שאני תומך בהם , זה מהות המשפחה ) של בן זוג פוטנציאלי לא יכולה להיות לה לעזר? לדעתי זה הפוך זה טוב יותר ומייצב, אך מבין שייקח לה זמן ותהליך להבין זאת.כמובן שאצטרך להיות סבלני , לשתף מה עבר עליי יותר גם בנישואיי וגם בגירושיי ובכללי עד שהיא תרגיש בנוח להיפתח.אני אדם מכיל מטבעי וכנראה בגלל זה כל בנות הזוג שהיו לי היו עם בעיות עבר קשות שלא באשמתן , ידעתי להכיל זאת אך מה שאני צריך ללמוד כנראה זה אורך רוח וסובלנות, זו עבודה עצמית ? כי כנראה שלא סתם סוג הבנות הזה נמשך אליי.

אנוינימי יקר,
בהחלט יתכן שאתה צודק, כלומר, שנשים פגיעות מרגישות בטוחות יותר איתך. עם זאת, יתכן גם שאתה מרגיש מוצלח יותר, ואולי דווקא מצליח יותר אם נשים שהן פגיעות יותר, גם אם לא בהכרח בטוח יותר, בשל חוסר היציבות.

ממש תודה על התשובה,
איך אני יכול להגיע לאיזון בסופו של דבר שיביא לי הכרות שתהיה בריאה ויציבה בשבילי ?

בנוסף האם זה נורמלי שבקושי מתקשרים בטלפון במהלך הימים ? כל הזמן משדרת עסוקה עד כדי כך שלא נעים לי להתקשר, גם בזה כנראה יש פער אני רגיל במערכות זוגיות לתקשורת רציפה טלפונית בין פגישות פעמיים-שלוש בשבוע, אצלה הכל על אש קטנה , האם זה מוזר?

אנונימי יקר,
אם אתה שואל אותי אם זה נורמלי, אגיד לך שזה חריג. היא מאד שומרת על עצמה, ואני יכול רק לנחש למה. כתבתי לך חלק מהניחושים. אולי חשוב לה להיות משוחררת מכל סוג של "שליטה", מה שאולי מונע ממנה לשתף אותך במה שהיא עושה ביומיום, ובכלל זה גם לדבר בטלפון (ניהול של הרבה שיחות טלפון ייתן לך מידע היכן היא ומה היא עושה, ואולי זה מפריע לה). היות שאתה שואל על זה שוב ושוב, אוכל אולי לומר לך שאני לא בטוח שתצליח לעמוד בזה לאורך זמן.

תודה על התשובה, אכן היא לא הייתה מובנת לי, הייתי יוצר קשר של סמס בוקר טוב שיחה אחת. ביום ממוצעת וזה היה כבד עלייה ואמרה שמעידפה עוד פחות (תופעה שלא הייתה לי מעולם) בנוסף בפגישה האחרונה שאלה שאלות מוזרות של ילדים קטנים כאילו חושבת שאני מאוד תלותי במשפחתי מה שמאוד רחוק מהמציאות אך לא הייתה ביכולתה בזמן הקצר לדעת זאת והסיקה מסקנות מאוד מוטעות , נפרדנו כידידים לצערי .
תודה על הכל

אנונימי יקר,
צר לי שזה מה שיצא, אבל אתה יכול להבין מזה שאולי בהמשך היו קורות עוד לא מעט אי הבנות מהסוג הזה, ושלא באשמתך.

תודה רבה על כל הליוי זה עוזר לעשות סדר בדברים :)שאלה אחרונה לנושא זה:איך ניתן לדעת בתחילת קשר (יחסית אני מכיר מהר בנות שמעוניינות בקשר איתי ולהיפך)שהרקע והעבר יכול להיות בעייתי בשבילי (כבר קרה מספר פעמים)?תמיד דגלתי שהאדם(בת הזוג) היא החשובה ולא מאיזה רקע משפחתי או טראומות עבר היא באה , אך קורה פעם אחר פעם שאני מכיר כזאת שבהתחלה נראית מקסימה וזורם ובסוף זה "מתהפך" עליי.בתודהאנונימי

אנונימי יקר,
אם אתה מצפה לדעת הכל על ההתחלה, אתה מועד לעשות טעויות של חרדת יתר. כלומר, לחשוד יותר מדי, כאשר אתה עדיין לא מכיר אותה. לפעמים יש סיבות מוצדקות או כאלה שבהחלט תוכל להתמודד איתן, ואפילו בשמחה בשל התכונות והיכולות הטובות שלה. מצד שני, אם תחשוד הרבה, תעשה מן הסתם פחות טעויות שמטבען מתחברות לאופטימיות יתר, ובזבוז זמן במקום הלא נכון.אין פתרון קסם. אתה צריך למצוא את האיזון המתאים לך, הן על פי האופי שלך, הן על פי היכולת שלך להבין אנשים נכון (וכאן הרבה אנשים טועים, כי הם מייחסים לעצמם יותר או פחות יכולת הבנה ממה שיש – ובעיקר בגלל שהם חושבים שמדובר במשהו מוחלט, כאשר יש הרבה חוסר ידיעה שצריך להתמודד גם איתו), והן על פי התנאים שבהם אתה יכול או לא יכול לאסוף "נתונים", כלומר, ליצור קשר ולהתחבר כדי לדעת אם מתאים לך, ולדעת לשים גבולות כאשר צריך (וגם עם עניין הגבולות והיכולת לסיים קשר, רבים המתקשים בזה, בגלל רגשי אשם או קושי להכנס לעימות אם תהיה התנגדות, ולכן נזהרים מראש).