מאבק כוחות בזוגיות: איך לפתור?

אחרי הרבה זמן לבד פגשתי גבר נחמד ונעים הליכות. אנחנו בסוף שנות ה 60 שלנו. יש בו המון דברים שטובים ונעימים לי, והבונוס - יש לנו סקס נהדר.2 דברים מפריעים לי -בפגישות הראשונות הכל היה טוב, ציינתי לעצמי כמה טוב לי שהוא לא מתווכח על כל שטות, לא מנסה לשנות אותי או את החיים שלי. אז טוב. זה עבר מהר. הוא לא מתערב בדברים גדולים, אבל בדברים הקטנים, בשטויות, הוא מסוגל להתווכח ולהתעקש ולא להניח לזה. כשאני מדברת איתו בטלפון הכל טוב, אבל פנים אל פנים, יש משהו שמאוד מעצבן אותי.הדבר השני, הוא רוצה הרבה יותר ממה שאני מסוגלת לתת. אנחנו מכירים בערך חודשיים, ובאמת, בגדול, טוב לי, יחד עם זאת, אני לא בשלה לבלות איתו 24/7, וגם אין לי רצון לעשות זה. הוא, מצדו, היה רוצה להפגש הרבה יותר וגם להאריך כל פגישה. ניסיתי להסביר לו שהעובדה שאני לא מעונינת להפגש יום יום לא נובעת מחוסר עניין שלי בו, אלא מהצורך שלי להיות לבד, לעשות כל מיני דברים לא זוגיים. (לדבר עם חברה, לקרוא, וכו). זה הפך למאבק כוחות בינינו ואני מרגישה שאני מפסידה במאבק הזה, ואם אני לא אשנה משהו - אני אפסיד אותו.כשאני מנסה לעמוד בקצב שלו- זה די נגמר בבכי. אני עצבנית, אני עייפה, אני לא מרוכזת בקיצור - אני לא במקום טוב.כמה פרטי רקע: אני עובדת, הוא לא.לכל אחד מאיתנו יש דירה נאה, והוא היה מאוד ברור - שהוא רוצה שנמשיך כך - להיות ביחד, אבל לא לגור ביחד. זה מתאים לי.אשמח מאוד להערות והארות

מילכה יקרה,
יתכן שהשאלה של כמה זמן אתם מבלים ביחד באמת הפכה למאבק כוחות. אולי לכן גם הויכוחים על שטויות, כדי להראות לך היכן את טועה, כחלק מהצורך להסביר לך שדרכו הכללית, של 24/7, היא הנכונה. העובדה שאת עובדת והוא לא יכולה להיות מרכיב מרכזי בהבדל שבין הצרכים שלכם. לך יש הרבה מה לעשות, ואת צריכה גם זמן לעצמך. הוא, שיש לו הרבה זמן לעצמו, רק ממתין שתתפני, ומתאכזב שאת לוקחת זמן לעצמך לאחר שחיכה לך כל היום. יתכן שכל מה שאת צריכה הוא להסביר לו שאת עייפה אחרי העבודה, הן פיזית והן נפשית. זמן לבד ייתן לך כוחות כדי להיות איתו. אני מניח שניסית, והשאלה העיקרית היא איך לעשות זאת באופן משכנע, כך שיבין שגם כשאת "פנויה", את עדיין לא. נראה לי שאיכשהו, בתוך הדיון ביניכם, את צריכה בעיקר להמשיך ולומר לו שאת רוצה, במילים לומר לו, כי במעשים, מנקודת המבט שלו הוא באמת לא מרגיש את זה.אולי אפילו נכון לתת לו להיות "צודק" או לא להתווכח ולוותר בויכוחים על השטויות. כדי שלא ירגיש התנגדות או כעס, כך שיוכל להאמין לך כאשר את אומרת לו שאת שמחה שהוא שם בשבילך, ושגם כאשר את נחה ונרגעת, טוב לך לדעת שעוד מעט תיפגשו. יתכן שאז תישאר רק השאלה איך הוא מתמודד עם זה, כלומר עם הידיעה שאת באמת רוצה אבל משאירה אותו עם זמן חופשי. אם הוא ירגיש, בגלל זה, שמגיע לו יותר, יתכן שלאורך זמן הוא יתקשה להתמודד איתה.

המון תודה!