האם כדאי להמשיך או להפרד?

שלום
אורן, אשמח אם תוכל לעזור לי לעשות קצת סדר בדברים. אני בת 39, יש ילדה בת 12. התגרשתי לפני כארבע שנים בתהליך מייגע, שלאחריו התקשתי לחשוב על זוגיות אחרת... היו כמה הכרויות סקס מזדמן בדרך, אבל שום דבר שגרם לי לסיפוק - לא רגשי ולא מיני. מלבד מקרה אחד - היה מישהו שמאוד הייתי מעוניית בו, אבל זה לא הסתייע בשל מגוון סיבות והיום אנחנו בקשר חברי קרוב (שלפעמים גורם לי לפלאשבקים וכנראה מהווה גם גורם מעכב...). והנה לפני כשנה זה קרה - הכרתי מישהו והקשר מהר מאוד זרם לסקס מדהים - יש בינינו הבנה והתאמה מושלמים במיטה. העניין הוא שמחוץ למיטה המחנה המשותף די צר. החיבה בוודאי שקיימת (אחרת הקשר כלל לא היה נמשך), הדאגה אחת לשני גם (אולי כי ככה צריך ופחות מצורך אמיתי?), נושאי עניין משותפים קיימים, אבל ברמה די בסיסית, ולפעמים זה אף מגיע למצבים של תקשורת מקרטעת... בקיצור, המשקל של הסקס ביחסים מאוד נכבד וכל השאר הרבה פחות. ואני מנסה להבין ביני לבין עצמי מה סדר החשיבות של הדברים במערכת יחסים? האם אני נשארת בזוגיות, שספק גדול אם מתאימה לי, בעיקר בגלל סקס? יש במחשבה הזו משהו שמדכא אותי מאוד - כאילו התפשרתי על דברים שחשובים לי מבחינה אינטלקטואלית ואני פשוט לא עומדת בפיתוי המיני...אשמח לשמוע מה אתה חושב על הנושא.תודה רבה

רייצ'ל יקרה,
מן הסתם, גם זה גם זה חשובים לך. מאחר שלקח לך זמן למצוא מישהו שיהיה לך מספיק טוב, גם אם זה יותר בתחום המיני, וכנראה לא מאד רע בצד החברי, גם אם יש לך בצד הזה חסכים משמעותיים, אז את חוששת מהתקופה שתחלוף בין לבין, כאשר את גם לא בטוחה שמה שיהיה לך לאחר מכן (ומי יודע מתי זה יהיה, כלומר זה החשש שלך) יהיה יותר טוב בסך הכל שלו.את בקשר של שנה. האם מיצית והגיע הזמן להמשיך הלאה? – יכול להיות. זה לא משהו שאת יכולה לדעת בודאות. אבל האם שווה להישאר עם מה שיש בגלל זה? - גם כאן אשאיר אותך לצערי עם אותה התשובה בדיוק: יכול להיות. הנטיה שלי היא לומר לך שגם אם זה ייקח זמן, תמצאי מישהו שתהיי יותר מרוצה איתו. אבל את צריכה לחפש את התשובה הזו בתוכך, ולהאמין בה, כדי לעשות צעד כזה, ולא לאכול את עצמך אם זה לא יצליח כל כך מהר.

תודה רבה, חיזקת אותי מאוד בתשובתך.