פערים ביחסים: מה לעשות?

לד"ר אורן חסון,ראשית רציתי לפתוח בזה שאני קוראת רבות את תשובותייך בפורום ומאוד מעריכה אותך.וכעת לשאלתי/הרהוריי:אני בחורה כבת24, יש לי חבר בן 29 כברכ מעט שנה.יחסית לגילי כבר הספקתי רבות בחיי (תואר, עבודה מכובדת וכו'), והוא עובד בחברה גדולה של אביו כבר כמה שנים.החיים איתו נורא נוחים - הוא עשיר, חכם מאוד מאוד, נחמד. אני גם יודעת שהוא ממש רוצה להתחתן איתי ולא עוד זמן רב - דבר שנורא מתאים לי כי אני רוצה להתחתן יחיסת בקרוב וללדת הרבה ילדים (אני לא דתייה אבל זה לדעתי אידאלי הרבה ילדים) והוא נורא נורא אוהב אותי ועוזר לי בהמון דברים, ותומך בי.וכאן מתחילה הבעיה: יש לי רגש אליו, אבל אני לא יודעת אם אני באמת אוהבת אותו (חשוב לציין כי זה הקשר הראשון הרציני שלי). מעבר לזה אני לא חושבת שיש ביננו התאמה בהמון דברים. אומנם אלו דברים שאני יכולה 'להתפשר' עליהם, אך אני לא בטוחה שיש לי כוח להתפשר כל החיים ולהשתדל כ"כ.דוגמאות לדברים שהכי מפריעים לי: אמונה שונה לגמרי שלי ושלו (הרי זה מתכון לוויכוחים על חינוך ילדים) וכמו כן - דעה פוליטית שונה מן הקצה לקצה, הרגשה שלי שהוא 'מתנשא' נורא וחושב שהוא מבין הכול לפעמים - וגם בדברים שהוא פחות מבין בהם- דבר שמשגע אותי , קרבה מאוד גדולה שלי למשפחתי ולגביו - ריחוק מהמשפחה שלו ולפעמים ממש יחס לא יפה אליהם (דבר שנורא נורא חורה לי), תחושה שהוא נותן לי שהוא לא רוצה שאני אתקרב יותר מידי למשפחה שלו, חוסר התאמה לגמרי בתחביבים שלו ושלי - אנחנו אוהבים לעשות דברים שונים לגמרי וזה קצת בעייתי כי קשה כך לעשות דברים שהם מיוחדים וחשובים לי ביחד איתו, חוסר סבלנות שלו לדברים שלא מעניינים אותו בכלל וחשובים לי (כמו למשל 'מה אני אלבש היום?'..)כל הדברים הללו נורא מפריעים לי ועם הרוב התחלתי לדבר איתו רק לאחרונה באופן רציני וברור, ואני עדיין לא מספיקה לראות תוצאות בשטח.חשוב לי להדגיש שהוא נורא נורא אוהב אותי ואומר לי את זה כל הזמן, ומפנק אותי ומעריך אותי, ואני משתלבת היטב עם חבריו ומשפחתו.כולם מסביב (כולל משפחתי) רואים אותנו ביחד וחושבים שאנחנו זוג מקסים ונהדר וכל הזמן שואלים 'מתי החתונה', ואני יודעת שנורא מתבקש שאתחתן איתו והכול ימשיך להיות נורא נוח, אבל אני לא שלמה עם זה. בא לי להכיר מישהו מבחוץ שיתאים לי יותר, ושיהיה לי יותר כיף איתו מבחינת ההתאמה של החשיבה והדברים שאנו אוהבים לעשות, וגם שיהיה קצת יותר 'קליל' ופחות כבד, ושאני ארגיש שאני באמת ובתמים אוהבת אותו - מצד שני קשה לי לוותר על מה שיש לי עכשיו בידיים, זה כביכול 'מושלם' מידיי, ופשוט מתבקש שנתחתן..וכמו כן - יש לי רגשות אליו אך אני לא מצליחה להבין אם זאת באמת אהבה. מה שבטוח - הוא אוהב אותי הרבה הרבה יותר..אני מרגישה שאני מפחדת להיפרד ממנו ולהפסיד אותו ואת 'החיים הטובים' והנוחים, החתונה הקרבה (אם אני רוצה אני מאמינה שאני יכולה לגרום לכך שנתחתן ממש ממש בקרוב) ולהכניס אותו לשוק חייו (וגם יהיה לו נורא נורא קשה וכואב לי הלב עליו).קשה לי נורא להגיע להחלטה.לאחרונה הכרתי בחור בגילי שהוא נורא חמוד ומתאים לי מבחינת הכול (משפחה, אמונות, דעות, תחביבים), אבל אז אני פתאום חושבת - הוא עדיין אפילו לא התחיל ללמוד וממלצר.. אני יודעת שצפוי לו עתיד סבבה, אבל אין לי סלבנות לחכות איתו עד שזה יגיע ואני מודעת לכך שאם אתחתן איתו זה יהיה עוד לפחות 4-5 שנים, למרות שאני חושבת שיהיה לי יותר כיף איתו.אני לא יודעת מה לעשות ואובדת עצות. האם להמשיך בקשר שהוא טוב ונוח נורא, ופשוט להשלים עם החסרונות - כי לכולם יש חסרונות, או לנסות להמשיך הלאה, להתחיל הכול מחדש, ולהסתכן בקשר שיכול להיות יותר כיפי ומתאים לי אך הוא גובל בחוסר נוחות, בהרבה סבלנות, ובחתונה אפשרית רק עוד זמן רב מידי.נורא קשה לי להחליט וזה משגע אותי.. אני אשמח לעצה בנושא, בתודה מראש, שרונה

מיועד לד"ר אורן

שרונה יקרה,
מחקרים מצביעים על כך שככל שיש פערים בין בני הזוג, כך יש סיכוי גבוה יותר שהם לא יצליחו. לא מפתיע, נכון?את מדברת על פערים בתפישת עולם (אמונה, פוליטיקה), שיכולים להיות בעיה בעיקר כאשר דברים אחרים לא יעבדו כמו שצריך. בעיקר, את מדברת על צורך שלך ברכות ושוויוניות, ובהערכה, ועושה רושם, על פי דרכו כלפייך וכלפי בני משפחתו, שהוא לא מתפשר בקלות. מצד שני, אם את חושבת שאת מסוגלת להתפשר על כמה מדעותייך, כדי לחיות חיים טובים ונוחים,אני מאחל לך הצלחה. את היא זו שצריכה להרגיש ולדעת אם את מסוגלת לכך, ולהתאים לך סדרי עדיפות לפי יכולותייך.העובדה שמישהו אחר עומד על הפרק לא צריכה לשחק אצלך תפקיד. את מכירה אותו פחות מדי, התמסדות תיקח זמן רב מדי, בשל מצבו המקצועי הנוכחי, כך שהסיכוי שזה באמת יצליח הוא ממש לא גדול. את נמצאת, ביחסים האפשריים איתו, בהרבה מאד חוסר ודאות. לכן, ההחלטה שלך צריכה להיות אך ורק באשר לשאלה האם החבר הנוכחי שלך הוא מספיק טוב לך, או שאת רוצה להמשיך הלאה, ולחפש התאמה טובה יותר. הבחור החדש הוא אופציה, במסלול חדש כזה, אבל מאד לא בטוחה.