פער בין ידע קוגניטיבי לרגשי בזוגיות

שלום רב,
אני באמצע שנות ה30 שלי. יצאתי עם בחור במשך כחצי שנה, נפרדנו לחודשיים וכעת חזרנו. מאיפה אתחיל..? לשנינו יש בעיות.. מן הסתם. הקושי שלי מולו הוא שאני לא מצילחה לבנות איתו אינטימיות (דבר שהשגתי במערכות אחרות), יש לו קושי מאוד גדול לדבר "רגש". נפרדנו מפני שלא יכולתי לעמוד בכך, בציפיות הגבוהות שלי שהפכו להרסניות, מול האין אונות הרגשית שלו, דבר אשר הוביל לנסיונות שלי לשנות, לפגיעות אדירה (אני לוקה בתחום זה) וחוסר יכולת לקדם. יש לו קושי מאוד גדול עם אינטימיות רגשית, ואני מרגישה כאילו הוא לא מדבר את ועל הקשר, קשה לי להסביר, אני יודעת שהוא אוהב אותי, אך אי מרגישה שהוא שם, אך לא מדבר את הקשר. אולי כי אני תופסת את כל המקום? אני לא בטוחה, אבל אני מודעת שאני צריכה להיות בשליטה והוא יותר "זורם", וכי כל אחד צריך לצאת מהמקום המוכר שלו. אני לא יודעת ומפחדת מאוד לחזור על אותם טעויות. ומפחדת מאוד להיפגע. אך מביאים לדיבור רגשי אדם ששותק את הרגש (יודע להגיד שהוא אוהב). ואך אני מתמודדת עם הכאוס הפנימי שלי, שלא יודע מה קורה עם הקשר? שלא מרגישה או לא יודעת אך לבנות בתוכי את האמון בו. אני מרגישה מאוד מבולבלת, ואני לא מבינה, אבל אוהבת אותו למרות שלא נבנתה האינטימיות בו כל צד מביא לגמרי ובאופן פתוח את עצמו. יש לי קושי אפילו בהתנהליות שגרתיות איתו כמו שאני צריכה ממנו שירצה יותר להפגש, שיתקשר יותר, שיחזר יותר.. לא יודעת אם הבהרתי את עצמי :(

נועה יקרה,
הבהרת את עצמך יפה מאד. לפי תאורך, יש פער אצלך בין הידע הקוגניטיבי (מה שאת מבינה בראש) לבין הידע הרגשי (מה שאת מרגישה כתוצאה של פעולות שלו). מכיוון שהוא מגיב לאט ובקטן, מערכת הזיהוי הרגשי שלך, הזקוקה לפעימות גדולות יותר, לא רגישה מספיק כדי לקלוט את הפעימות הקטנות שלו. קחי בחשבון שגם אם הוא ילמד עם הזמן להגיב יותר, הוא לא ילמד מספיק אלא אם תלמדי להסתפק בפחות, ולהיות קשובה לפעימות הקטנות שלו, ובעיקר לא לאבד ביטחון כשאת קולטת אותן. נסי להחיל יותר את התובנות הקוגניטיביות, ולא לתת לפחדים שלך להשתלט. זו עבודה, ועבודה לא קלה. אם תוכלי, והוא בן זוג ראוי מכל בחינה אחרת, יש לך סיכוי טוב לזוגיות טובה. אם תוכלי.