עקרונות בזוגיות: פשרות או סוף?

שלום רב,
אני בת 26 ובן זוגי בן 27..
לפני שבוע וחצי נפרדתי מבן זוגי ב8 חודשים האחרונים..הקשר שלנו היה מצוין עד לפני חודשיים שיצא לנו לשוחח על חתונה וכאלה בעתיד..הסברתי לו שאני מעוניינת להתחתן כרגיל כדת משה וישראל, הוא לעומת זאת, נגד מוסד הנישואים באופן כללי ואין לו בעיה לחיות איתי ללא נישואים.. ושיגיע הרגע מה שהוא מוכן לעשות מתוך פשרה זה להתחתן חתונה אזרחית או להביא רב רפורמי. גדלתי על ערכים מסויימים וכעסתי עלין על כך שהוא לא מוכן להתפשר עבורי בעניין הזה ושזו חתונה וזה לא אומר שאנחנו דתיים במידה ונתחתן דרך הרבנות. הוא ציין בפני שהוא אתאיסט ושגם אם נתחתן אין סיכוי שבהמשך הוא ירצה לבצע טקסים דתיים כגון: ברית מילה, בר מצווה וכו'. אני לא דתיה, אני בחורה חילונית, לא שומרת כשרות אבל עדיין זה מאד מהותי בעיני חתונה רגילה. הרגשתי שהוא לא מבין את הצורך הזה בשבילי וידעתי שגם אם נמשיך את הקשר זה לא יוביל לשום מקום מבחינתי.. הוא אמר שהוא לא משנה את דעתו וכך הוא רוצה לחיות. החלטתי להיפרד ממנו.. כואב לי מאד ..אבל אני לא מרגישה נכונות מצידו לעתיד וחבל לי לבזבז את זמני על הקשר הזה שהסוף ידוע מראש..כואב לי שהוא לא מתקשר ..נראה שהוא ממש שכח ממני..לא מצליחה להתגבר על כך..מה אתה חושב? מה לעשות?

שילה יקרה,
כנראה, כשם שאת עומדת על עקרונותייך בעניין האמונה, ולא מוכנה לפשרות בעניין הזה, כך גם הוא. זה לא אומר שהוא שכח, זה אומר שהוא הבין שלא תשני את דעתך, וזה חשוב לו ממש כשם שזה חשוב לך, וששניכם, כך זה נראה, מעדיפים אורח חיים על פי אמונותיכם יותר מאשר זה את זה. או אולי שניכם מחכים שהצד השני יתקשר, מה שאולי יעיד על נכונות של הצד השני לוותר. סוג של יצירת ויתור בכוח. זה נראה נכון לגבייך, ובהחלט יתכן שזה נכון גם לגביו. במקרה שכזה, או שבני זוג מצליחים למצוא פשרות בין זה לזה, או שמחליטים שזה הכל או לא כלום. האם הייתם יכולים למצוא פשרות (למשל, חתונה דתית רפורמית וברית מילה חילונית, כדוגמא...)? - לא יודע. זה תלוי גם בך. העובדה שלא הצלחתם למצוא את הפשרה הזו היא אולי עניין עקרוני לגמרי, ואולי עניין של אגו. בלי לשבת עם שניכם ברצינות למספר פגישות, לא אוכל לדעת מה נכון יותר.