ענת: להיות צינית וללמוד?

אז ככה: אני בת 26, ומעולם לא היה לי קשר זוגי (אפילו לא התנשקתי). זנ נובע מכך שאני מאוד ביישנית, וגם מכך שרק בשנתיים האחרונות התחלתי לרצות קשר זוגי (היו לי קודם עניינים לפתור עם עצמי, למרות שהתאהבתי כמה פעמים, ואני מסוגלת לחוות אהבה). בזמן האחרון, העובדה שלעולם לא היה לי קשר התחילה להלחיץ ולהדאיג אותי מאוד. אני מרגישה שאני בפיגור היסטרי אחרי בני גילי...הבעיה היא, שאני בחורה מאוד בררנית,עם עולם נפשי עשיר, וגם נראית טוב (נראית צעירה מגילי, נמוכה ורזה, אנשים לא מאמינים שאני בת 26), ואני ממש לא יכולה ללכת עם כל אחד, רק בשביל "לעשות את זה כבר" ולהרגיש נורמלית. כיוון שאני ביישנית מאוד, הדרך העיקרית שבה אני מנסה ליצור קשר היא אתרי שידוכים באינטרנט, ואני סופגת שם בינתיים אכזבות קשות (נדמה לי שכל מי שפגשתי שם, מתוסבך אפילו יותר ממני). וללכת לחוגים בשביל למצוא חבר, גם אין לי אומץ..מה אני אמורה לעשות? הרי אני לא רוצה להישאר לבד כל חיי...

ענת יקרה,
את צריכה ללמוד להיות פחות ביישנית, במקום לקבל את זה כעובדה מוגמרת. יש דרכים שונות להתמודד עם זה, ואחת מהן היא בכל זאת לצאת עם גברים מנוסים יותר ממך, וגם אם הם לא שיא חלומותייך. במקרה כזה מותר לך אפילו להיות צינית, כדי ללמוד לקבל מהאחד חיבוק ומגע, ומהשני נשיקה, ומהשלישי מזמוז, ולהמשיך משם והלאה רק עם מי שימצא חן בעינייך יותר.ואם לא תצליחי, יש דרכים אחרות להתמודד עם זה: בעזרת חוגים (בכל זאת!), בעזרת סדנאות, ובמקרים קשים יותר (ולא צריך לפחד מזה), בטיפול מיני בעזרת סרוגייט. אז את אולי עדיין לא שם, אבל אם תישארי שם עוד זמן נוסף עד שתביני שאת לא יוצאת משם, קחי בחשבון שגם זו אופציה.ואגב, הפורום כאן אינו פורום תמיכה, ולכן פניות לגולשים אחרים אינן מקובלות כאן.