עמדות כוח בזוגיות

ד"ר אורן חסון היקר
!ראשית תודה לך על התשובה המהירה.נתחיל אם זה שהניתוח שלך לגבי המצב המשפחתי שלי ידוע לי מראש.לא ציינתי במכתב כמה דברים:- ראשית קניתי בית והחתמתי אותו על כתב ויתור מול עו"ד והוא חתם.- שנית בכל פעם שיש לנו עימותים הוא מאיים עלי שהוא לא יצא מהבית והוא לא יתן לי גט גם אם אני יחלום עליו, (הוא באופן סידרתי בכל פעם שיש עימות הוא משמיע לי את אותו קונצרט).בקשר לילדים שלא זה סיפור היסטורי , אציין בפניך שלפני 5 חודשיים טופלתי באופן פרטי אצל פסיכולוגית (כל טיפול עלה 800 ש"ח) בכל טיפול שהייתי את הפסיכולוגית למדתי שהפסדתי המון בחיים בעבר הייתי מאוד נאיבית ו"טיפשה" כמו שכולם כינו אותי. היום אני בפאזה אחרת לחיים (בוא נגיד שכל מה שאמרו לי פעם הייתי עושה בלי מודעות לעצמי בכלל) וכנראה (בעצמם לא כנראה) בן זוגי לא מקבל את השינוי שבי ואת ההחלטיות שבי דשאף פעם לא הייתי אדם העומד על רצונותיו (אין לי בקשות, אני אדם שבזכות עצמי בניתי את האישיות שלי אני אדם מאוד עצמאי ואין לי תלות באף אחד- גם לו בבן זוגי) דעתי (אולי אני טועה) כל החוסר בטחון שיש לו מכיוון שהוא לא עובד מתסכלת אותו והוא לא נותן לי מנוח (זורק יציאות שמעצבנות ומוציאות אותי מהכלים) אספר לי סיטואציה שהייתה לי אתמול:בשעה 09:30 הייתי במיטה וביקשתי ממנו שיקום להכין לילדה בקבוק - הוא קם, אבל חזר כמו אריה שואג התחיל לזרוק יציאות באין כניסה כמו: יא עצלנית, את ערה ולא קמה להכין ובנוסף מעירה אותי (כאילו שלא אין חלק) , ואז תחילים מריבות אני משתדלת ברב הפעמים לשתוק אבל לצערי אי אפשר התמונה הזאת הולכת וחוזרת כל כמה חודשיים באותו אופן ובאותה צורה .אתמול כבר אמרתי לו שאני אלך היות לרבנות ויתחיל לפעול בהליכי גירושין. (כי לי כבר נמאס, אין לי כח יותר להתמודד יותר עם קטנוניות).תבין את הסיטואציה הוא בן 40 גרוש ואב ל- 3 ילדים (בנים) - ואני (הייתי רווקה) כיום בת 30 + 1 (אמא ליאל בת שנה ו-9 חודשים).המריבות בעיניי הם סתמיות אין להם בסיס מתוך מה זה בא? איך אפשר להתעלם? (לא נראנ לי שאפשר).לדעתי הוא לא מקבל אותי כ"ענבל" אם עקרונות ושאיפות לחיים וזה דבר שאני היום במעמד שיש לי לא מוכנה להרגיש ככה.בחוץ יש לי פרגון מאלף עד ת.ובבית יפרגנו לי רק אם הכול ידפוק כמו שעון. (שכיום זה דבר בלתי אפשרי).אודה לעצתך."ענבל".................

ענבל יקרה,
הוספת לי עוד ועוד מידע, אבל במכתב השני רק הוספת סיבות מדוע לא טוב לך איתו, ואני לא רואה במכתב זה שום סיבה אחת טובה מדוע את כן רוצה להיות איתו. לכן, לא ברורה לי השאלה שלך. אם את שואלת איך לשפר את מה שיש, כתבתי לך את דעתי במכתבי הקודם. בסך הכל חיזקת במכתב השני את מה שכתבתי על עמדת הכוח שיש לך בזוגיות הזו. נצלי אותה כדי להציג אולטימטומים, שאחד מהם יכול להיות יעוץ זוגי, אבל, כאמור, אולטימטומים ואיומים הם טובים אך ורק אם את באמת חושבת שאם דברים לא ישתנו, את לא נשארת איתו.כל עוד הוא אינו אלים, אין לך סיבה להרתע מלהוציא אותו מהבית. יש דרכים חוקיות לעשות זאת, והאיומים שלו לא צריכים להפחיד אותך, אם זה חשוב לך. אם את חוששת מאלימות, גם אז יש לאן לפנות, כמו לשכות הסעד העירוניות, ויצו ונעמת, ולשאול בעצתם. יש להם הרבה נסיון עם תופעות כאלה.