עזרה שנייה ושלישית

מודה לך על ההקשבה המיוחדת שקידמה אותי ועל כן אני מבקשת לכתוב לך עוד כמה מילים אולי אוכל להתקדם עוד קצת.....חשבתי על מה שראית כטינה שלו כלפיי משהו שמאד האיר את עיניי שאם אני נוברת קצת בחיינו המשותפים והקצרים אני יכולה לגלות עכשיו שהייתה טינה עוד לפני הכעס שלי וההתנהגות הזו שלי כלפיו. בכל אופן, אתה מציין שאת השינוי הריגשי קשה לו לעשות וזו נקודה מאד משמעותית בתחושות שלי. יש לנו 3 ילדים קטנים ובמשך השנים האחרונות אני זוכרת עצמי אומרת לו שלא כך הייתי רוצה לגדל את ילדיי. מודל כזה של זוגיות שבו האישה לא מסופקת והבעל מתעלם מתחושותיה או לפחות לא עושה הרבה בשביל להתייחס למצבה. זה היה רע בעייני אז וגם עכשיו. אני מניחה שיש לזה קשר עמוק לחוסר יכולתו להביע רגשות ואולי אפילו לא זה אלא חוסר רצון להקשיב לרגשותיי ולהביע חמלה כלשהיא.ללא ספק אף פעם, כנראה, לא היינו חברים. אני לא הייתי רוצה להמשיך לחיות כך בשנים הבאות.להתבגר, לגדול ולהזדקן כך.האם אלה ציפיות גדולות, אם כך, לשינוי ריגשי מצידו? איך אוכל לוותר על זה?אגב, המפגשים שהיו לנו לא היו במסגרת סדנא, אלא פרטניים,כלומר, זוגיים כ10 מפגשים.יש בי אהבה גדולה, ויש לי רצון האם ביכולתך לומר עוד משהו?אולי המלצה למטפל זוגי באזור חדרה?מודה לך מאד על ההקשבה ועל המקום הזה שיצרת עבורינו.

רז יקרה,
הציפיות הן ללא ספק לשינוי גדול. הן לשינוי שאמור לחול בו, והן לשינוי שאמור לחול בך (לדעת לשמור על איפוק וסבלנות, כאשר את מתוסכלת, בין אם דברים אינם הולכים לפי רצונך, ובין אם את לא מרגישה הערכה - האיפוק הזה נדרש כדי לסייע לעשות בו את השינוי). ולכן, יעוץ הוא תהליך שאולי לא תצליחו, בלעדיו, במצבכם, ואולי כבר לא תצליחו גם איתו. אבל התהליך הוא אולי הצ'אנס האחרון שלכם.ואני לא מכיר מטפל זוגי באזור חדרה. אם כפר סבא מתאים לך, צרי איתי קשר בדוא"ל.