עזרה לאחות במצוקה

שלום רב,
ברצוני להתייעץ איתך בנוגע לאחותי בת ה- 28 נשואה + תינוק בן 3.אתמול דיברתי עם בעלה, הוא בחור מקסים איכפתי וטוב לב.אחותי שאותה אני מאוד אוהבת, היא אגואיסטית, קריזיונרית, עצבנית וצעקנית בטרוף.היא ילדה לפני כ-3 חודשים, ואני לא מרגישה שהיא מתפקדת כאם. היא עושה שטויות כגון: ישנה עם התינוק במיטה, מכניסה את הכלבה יחד איתם מיתחת לשמיכה, בעלה ישן בחדר השני, היא כל הזמן מדוכדכת שעול הגידול נופל עליה ושהיא צריכה לקום בלילה. צועקת על בעלה על כל שטות ליד התינוק.. (אני מדברת על צרחות ולא על צעקות).. אתמול דיברתי איתה בצורה ממש קשה כיוון שבעלה מצא קרציה מתחת לשמיכת המיטה שבה ישן גם התינוק. כמובן שגם עלי היא צעקה. הסברתי לה את הסיכונים שבדבר. היא אוהבת נורא לישון ולכן שולחת את הקטנציק למעלה להוריו של בעלה שגרים ממש מעליהם.שמתי לב שאם אומרים לה מה לעשות אז היא מורדת ומתעצבנת.מה עושים? בעלה ממש סובל כי היא כל הזמן צועקת, וכל הזמן יש צעקות ואווירה מתוחה בבית. הסברתי לה שהילד גדל האווירה עכורה וזה ישפיע על התנהגותו בעתיד. אני לא ממש סומכת עליה בגידול הילד. וממש דואגת לו.אשמח אם תעוץ לי עיצה.פסח כשר,מירב

את שואלת שאלה קשה, בעיקר
כי התערבות שלך מולה או מולו עלולים להשפיע לרעה, שלא לדבר על כך שהיא עלולה גם להרחיק אותך ממנה. יתכן מאד שהיא צריכה ללכת לטיפול, אבל אני לא בטוח שאת יכולה להשפיע עליה לעשות זאת, כי היא עלולה להיפגע. כנראה שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא להיות בסביבה, לעזור לה, להקל עליה, לנסות להבין אותה ולתת לה להרגיש את שותפה לה וחברה ואחות טובה. ורק אז, תוך שיחות על הקשיים שלה, וכשאת מקלה עליה, אפשר להעלות את האפשרות של הליכה לטיפול אם קשה לה. מתוך נסיון לעזור ולא מתוך ביקורת. זה דורש ממך השקעה, וזה דורש ממך תשומת לב, וזה דורש ממך הרבה סבלנות ואהבה. אם זה חשוב לך, ואם את יכולה, זה הדברהנכון ביותר לעשות.