עוד ילד: דילמה זוגית

היי לכם אני בת 29 אשר חיה עם בן זוגי מזה כמעט 6 שנים ויש לנו ילד משותף,בן זוגי גדול ממני ב 20 שנה (בן 50) כרגע נפרדנו מצידי על רקע שאני רוצה עוד ילד והוא לא רוצה שום ילד נוסף! הוא מצידו רוצה להשאר במערכת אבל כמו שאמרתי שלא יהיו עוד ילדים נוספים(יש לציין הוא גרוש+2) אנחנו כל הזמן מתווכחים בזמן האחרון ,הוא חזר לביתו (הוא היה גר אצלי) ואני קשה לי עם זה מצד אחד אני רוצה אותו! ומצד שני אני לא רוצה לחיות כך ללא ילדים נוספים,כל הוויכוחים הוא אומר שהוא צריך לחזור לחיות כמו פעם ושאני פגעתי בו(יש לציין שהוא לא היה בעברו גבר של אישה אחת עד שפגש אותי) ומצד שני הוא אומר לי שאם יהיה לי מישהו אין מצב שהוא יהיה איתי אני מבולבלת אתם חושבים שאפשר להגיע לעמק השווה במצב כזה?? ולמה הוא לא יכול להתגמש עבורי?? האם זה אומר שעצם וויתורו עליי הוא לא אוהב אותי?? אובדת עצות אשמח לתשובה מהירה, תודה מראש דניאלה

דניאלה יקרה,
קודם כל תודאי שאתם – גם את וגם הוא – לא מתעקשים רק משום שאינכם מוכנים לוותר על כבודכם בעניין הזה. זו שאלה קצת מבלבלת, שכן ככל שהנושא חשוב יותר ועקרוני יותר, גם הפרנציפ והכבוד וההתחשבות שאתם דורשים מהצד השני משמעותיים יותר.אבל את מבינה ש"עמק השווה" הוא עניין מסובך, כי אין אפשרות להביא חצי ילד, או שמינית ילד. זה או ילד או לא. גם השאלה שלך לגבי האהבה שלו לא לגמרי הוגנת: האם את לא אוהבת אותו, כפי שמעיד הויתור שלך עליו אם הוא לא רוצה ילד? השאלה הזו היא סימטרית, גם אם הצורך שלך בילד מובן וטבעי. ואולי כך גם אי הרצון שלו בעוד ילד, מסיבותיו הוא.יש לכם שאלה עקרונית ואי הסכמה מהותית, ואשר בגללה הפסקתם לדבר. על השאלה הזו כתבתי לא מזמן באחד הטיפים השבועיים שלי, אצלי באתר. אנא קראי אותו:אני רוצה עוד ילד, הוא לא. מה עושים?

ד"ר אורן שמחתי על תגובתך. חן חן לך...תראה אני בחורה צעירה הוא יש לו 2 ילדים ועם שלנו זה 3 וויתרתי על חתונה בשבילו,וויתרתי על המון כמו שבטח הוא וויתר על כמה דברים. לי אין משפחה ולו יש! מבחינתו הוא מרגיש משפחתיות אני לא! אז גם לוותר על משפחה משלי??? הרצון שלי לבנות משפחה מה שלי לא היה! אני חושבת כבן זוג הוא צריך להתחשב ולהבין יותר! גם ככה אני גידלתי את הילד שלנו לבד,הכל לבד! והוא מבחינתו אומר שזה קו אדום! ואין לו כוח לגדל(גם ככה הוא לא משתתף בגידול) מבחינה כלכלית אין בכלל בעיה,ואני אומרת לו אני אעשה הכל כמו שאני עושה עכשיו מה כבר הגרוע שיכול לקרות??? אבל הוא מעדיף לוותר עלינו כמשפחה מבחינתי,ולוותר עליי כבת זוג,כאישה. ככה אני מרגישה כי אם הוא היה נכנס לעומק ומבין את רגשותיי הפועלות היה מבין יותר טוב......ואולי גם היה רוצה להגשים את רצוני ולא לאבד אותנו. כרגע קשה לי מאוד עם זה במיוחד שאני לבד(ללא משפחה) ואדם שאהבתי החליט לוותר,לא קל עם זה....... ואתה יודע......ניסיתי לחשוב מה היה קורה אם אני הייתי מוותרת, וזה נראה לי מאוד בודד ללא ילדים נוספים שימלאו את הבית בנכדים בשמחה בכיף ורק ילד אחד שבטח ובטח אשגע אותו :) קראתי איזה ספר שבו שואלים אותך מה היית רוצה לראות כשתהיה בן 80 ותשב על הכורסה עייף ויגע ושבע ימים ותתבונן אחורנית על השנים שחלפו? האם כל מה שאתה עושה כרגע עוזר לך להגשים את התמונה שתרצה לראות ממרומי גיל 80? והתשובה שלי הייתי רוצה ילדים שמחה ובית מלאאא נכדים וזה הכיף של החיים! מבחינתי, כן.....? הלכתי יותר מדי רחוק? אולי....אבל אין כמו זה אהבה אמיתית

יש לציין שהוא אבא נפלא ומאוד אבהי ואוהב יאת ילדיו ומסור אליהם

דניאלה יקרה,
את מחפשת פתרון קסם, ואני חושש שאין כזה. במסגרת הזו אני בודאי שלא יכול להוסיף לך עוד. את זקוקה ליעוץ הרבה יותר מעמיק מזה. קראי שוב ושוב את תשובתי אליך, ואת הטיפ ששלחתי לך. אין לך הרבה אפשרויות אחרות. נדמה לי שכולן שם, רק שאת לא רוצה לבחור, כי כל בחירה בפתרון אחד, עלולה לסגור את הגולל על פתרון אחר.