עובדת פחות עבור אותה תמורה

ד"ר מה שלומך?תודה על היעוץ שלך לגבי הצעדים שנקטתי בעבודהאך מאז אני פשוט לא אותה אישה שהיתה מאחר שאני מרגישה מושפלת ומנוצלת לאחר שבע שנים שמילאתי את התפקיד לשביעות רצונם והיום אין שום מינוי.מאז אני לא מפסיקה לבכות בבית .ונכנסת פשוט ליאוש מרגישה שקיבלתי מהממונים זר של קוצים מאחר שהיום הם בכלל לא מביטים לעברי,

יעל יקרה,
עד כמה שזכור לי, לא יעצתי לך לגבי הצעדים שנקטת בעבודה, אלא הערתי לך מה אני חושב יכולה להיות השפעתםלאחרשביצעת אותם. לא כתבת מאוחר יותר מה קרה באמת, ועכשיו אני מבין שהם לא מתייחסים אליך, כלומר, ניצלו את מה שנתת להם קודם, וכועסים עליך על שגזלת מהם את העבודה שאת נותנת להם בחינם.השאלה היא למה את מצפה מהם. אני מבין שחשבת שאולי תקבלי קידום במשכורת בתמורה לאותו חלק בעבודה שלך שנתת עד כה בחינם ועכשיו החלטת לדחות, ואני מבין שהם לא נותנים לך את זה. אני מבין שעכשיו הם גם מפנים אליך כתף קרה. אז אמנם מבחינת יחסים את במצב טוב פחות מאשר קודם, אבל מבחינת עבודה, לפחות עכשיו לא מנצלים אותך, ואת מקבלת שכר הוגן יותר. הימרת, וקיבלת רווח מסויים בהימור הזה, אבל גם הפסד מסויים. ההפסד לא נעים, אבל זה היה חלק מהסיכון שלקחת על עצמך. תני לזמן לעשות את שלו, ואולי הם יתרככו. אבל אולי גם לא. לפחות ראי טוב בכך שאת עובדת פחות עבור אותה תמורה.

אין לך מושג עד כמה נכונים דבריךהמצב נכון להיום שהממונים שומרים על שתיקה לא מזמנים אותי לשיחה בכלל והעבודה אינה מבוצעת על ידי אבל עובדים באים ואומרים לי "כנסי דברי איתו" ואני יודעת שהם פשוט מנסים לדחוף אותי לדבר עימו דבר שאיני מוכנה לעשות מיוזמתיאם הוא יקרא לי בעצמו אז זה יהיה אחרתבמידה ואם יקרא לי האם יהיה נכון לומר שעד שלא יהיה מינוי כמקובל אני לא ממשיכה?,ד"ר חסון דע לך שבדבריך הרמת לי את הראש למעלה למרות הדמעותהמון תודות לסיוע שאני זוכה לו ממך