התמודדות עם רגשות וקשרים

בוקר טוב דר'!יש לי חבר כמעט חמש שנים(מתקופת הביה"ס).אני בת 22 והוא כמעט 21.הוא עדיין בצבא וכל פעם שהוא חוזר הביתה וזה לא קורה לעיתים קרובות אנחנו לא מפסיקים לריב עד שאתמול הוא אמר לי כבר שהוא מעדיף לא לחזור הביתה בגללי.הסיפור הוא כזה...אנחנו אוהבים אחד את השני ואני מסתדרת עם המשפחה שלו(אני אפילו עובדת יחד עם אמא שלו).תמיד היו לנו יחסים טובים איתו,היינו רבים כמו כל זוג אבל המצב הנפשי שלי לעולם לא היה כה גרוע כמו עכשיו,ואף פעם לא הייתי כל כך מתוסכלת.לחבר שלי יש אח בן 18 ולפני כחצי שנה הוא הביא חברה הביתה ומאז התחילו כל הבעיות שלי וזה פשוט הפך כבר לאובססיה.תמיד הייתי רגילה להיות לבד אצלו בבית וההורים שלו באמת מדהימים ואני יודעת שהם אוהבים ומעריכים אותי,אבל ברגע שהגיע החברה של האח אני מרגישה שנדחקתי לפינה ושהיא גונבת לי את כל ההצגה.תמיד הייתי קנאית אבל אף פעם לא חשבתי שזה עד כדי כך חמור.זה גורם לי לתסכול רב וגורם לי לתפקוד לקוי,לעצבנות עד כדי כך שכבר לא בא לי להיות נחמדה לאף אחד וגם לא לאמא שלו שאותה אני אוהבת.חשוב לי להדגיש שאני בחורה רצינית ונותנת מעצמה ואנשים אוהבים אותי.מאז שהיא הגיע אני לא מפסיקה להשוות את עצמי אליה והאמת שאין מה להשוות כי אני נראית טוב ואני מתחילה השנה את לימודי באוניברסיטה.בתחילת הקשר שלה עם אח שלו ,אבא שלו לא כל כך אהב אותה כי אחיו הפסיק להשקיע בלימודים וזאת הייתה השנה האחרונה ללימודים(וגם ככה היחסים שלו ושל אבא שלו לא טובים) וכולם היו מספרים לי (אבא שלו ,חבר שלי וכו' ) כל מיני דברים לא מחמיאים עליהוהייתי בעצם בור סוד של כולם אבל ברגע שהתחלתי להביע את הדעה שלי בפני חבר שלי"ולשתף איתו פעולה" הוא התחיל להגיד שאני משווה את עצמי אליה ומנסה לסכסך בינו לבין אח שלו.זה הגיע למצב שאני בקושי מדברת כשהיא בסביבה ואני לא רוצה לשבת איתה באותו השולחן.היחס שלי כלפיה הוא כזה לא רק בגלל שאני קנאית אלא גם בגלל כל מיני מקרים שקרו והערות שלה שגרמו לי להיות כזאת.למשל יום אחד הכנו על האש עם חברים וחבר שלי והחברים שלו הכינו את הבשר ואני עמדתי במטבח והכנתי את הסלטים(אני אוהבת לעשות את זה מאוד וזה בכלל לא מפריע לי),ואז היא הגיעה עם אח שלו והם ישבו במטבח ואח שלו שאל אם אני מתכוונת גם לשטוף את כל הכלים בסוף הערב ואני אמרתי שאני לא יודעת אבל גם אם כן זה בכלל לא מפריע לי(אני בדעה שצריך להחזיר בית נקי כמו שקיבלנו אותו) ואז חברה שלו אמרה לי שאח שלו אף פעם לא היה נותן לה לעמוד ככה במטבח.באותו רגע לא ידעתי איפה לקבור את עצמי מרוב בושה.הרגשתי שלא אני זאת שנכנסת לבית שלהם חמש שנים אלא שהיא מרגישה שם כמו בת בית.כעסתי מאוד על אח שלו ועליהבנוסף כשחבר שלי היה בצבא היא ואח שלו ישנו אצל חבר שלי בחדר והשאירו אותו מטונף אחרי לילה סוער,ויום אחד היא החליטה על דעת עצמה לעבור לישון בחדר של חבר שלי כשהוא לא היה בבית כי בחדר של אח שלו היה זבוב שהפריע לגברת לישון!אני כל כך רוצה לא להתייחס אליה ואני מבינה את זה בראש שההתנהגות שלי לא בסדר אבל זה לא קל להתגבר על הרגשות האלהאני מתוסכלת כי אני בכלל לא רוצה לריב איתו אבל הוא גם נורא אדיש בזמן האחרון בגלל הריבים שלנו שזה עוד יותר מוציא אותי מדעתי ואני יודעת שהוא אוהב אותי ואני לא רוצה להיפרד ממנו.תודה

מתוסכלת יקרה,
באמת לא קל להתגבר על רגשות אלה. אבל כדאי שתאספי את עצמך ותעשי את זה. חשבי היטב על מה שאת מפסידה, שכן עושה רושם שזה הפסד מאד ממשי, ושהוא הולך לקרות עוד מעט. ואם לא, אולי תלמדי את זה לקראת הקשר הבא שלך (כן... אני כותב זאת במכוון, כדי שתתחילי לחשוב עד כמה זה רציני, כי עושה רושם שעוד רגע תצטרכי להתחיל לחשוב על הקשר הבא).ואם למרות מה שכתבתי לך את לא מסוגלת לצאת מנטייה לא בריאה זו, כדאי שתגיעי לטיפול. לטובתך, בקשר הזה, וגם בקשרים הבאים.