עדיפות בזוגיות: מתי זה באמת חשוב?

שלום,
שמי ליאת .בת 28. אני מנהלת מערכת יחסים רצינית כבר 7 חודשים ואף לאחרונה חולקים דירה משותפת.יש ביננו קשר חזק ואהבה גדולה. כמובן שכמו כל זוג גם לנו יש ריבים אבל אנחנו מגיעים ל90% מהמקרים להבנה.בנושא אחד מאוד קשה לי כיון שבן הזוג לא מצליח להבין אותי ומסרב להתפשר. לא משנה כמה שיחות עשיתי, בכי, הכל .שום דבר...מקטנות יש לו נוהול שכל שבת שניה הוא מוזמן לסבא וסבתא שלו .(זה כמעט כל השבת מ 13:30 עד 19:00 בערב) השעות קבועות .לכאורה אין לי עם זה בעיה ולהיפך אני אשמח לקחת חלק בזב ולהכיר את משפחתו אך אין מצב שבעולם שהוא יוותר מידי פעם על זה.למשל ארגנתי ארוחה אצלי בבית לכל החברים ואמרתי לו מראש שחשוב לי שיקח חלק והוא לא היה.יש אירועים אצלי במשפחה כמו ימי הולדת וכו אז גם אם זה נופל על השבת הזו הוא לא יגיע.הוא הציע להתפשר ולהגיד שיגיע אלי ,לא יאכל כלום(כדי שיאכל אצל סבא וסבתא שלו..) וילך אחרי שעה שעה וחצי לסבים. אך ההתפשרות הזו אינה מקובלת עלי..זה מרגיש לי שאני עדיפות ב ומה נעשה שנתחתן?הוא אומר "פעם בשנה" ,"חצי שנה" אין לי בעיה לוותר.זה אפילו מגיע למצב קיצון שהייתה שבת אחת שהיתי במצב רוח ממש רע (סבא שלי והכלב שלי מתו באותו החודש) ולא היה לי חשק לראות אנשים אבל גם לא רציתי להיות לבד, "הכרחתי" אותו להישאר איתי ולוותר על הארוחה ובתמורה נשאר , זוכר לי את זה לכל החיים.. וגם אמר לסבא וסבתא שלו שלא הגיע בגלל שלא נתתי לו.אני ממש אובדת עצות בנושא הזה..אודה לעצתך,

ליאת יקרה,
במצב רגיל, יומיומי, אני לא מבין למה את חושבת שאת בעדיפות ב', אם הוא שומר לעצמו חלון אחד ויחיד, אחת לשבועיים. הרי ביתר הזמן הוא איתך, כך שאת נראית לי בעדיפות א' לגמרי.השאלה נוצרת רק בשני תנאים: האחד הוא פנימי שלך בלבד, והוא שאת נפגעת, בשל עניינים שבינך לבינך, ורוצה שהוא יהיה שלך לגמרי, ללא פרצות וחלונות וסדקים, ומנהלת איתו מאבק על שאריות של קשרים אחרים שיש לו, כמו עם סבו וסבתו. ולא הסברת לי גם מדוע זה חשוב לו כל כך, מדוע הקשר שלו איתם הוא משמעותי לו כל כך, אפילו יותר מאשר הקשר עם הוריו שאותם לא הזכרת. גם לא הסברת מדוע ארגנת ארוחה אצלך בבית לכל החברים דווקא ביום שבו הוא נמצא שם, ולא בשבוע האחר, מה שמצביע על רצון במאבק יותר מאשר על התחשבות בחבר שלך.התנאי השני הוא אילוצים אחרים חשובים שיכולים להיות לך מדי פעם, כפי שהזכרת. ואולי הוא נאבק גם עליהם כי הוא מרגיש שאת נלחמת נגדו גם במקרים חשובים פחות? אולי, לולא היית נפגעת במצבים אחרים, הוא לא היה מרגיש שהוא צריך לשים לך גבולות, אלא מוכן לוותר לך יותר בקלות.מה שאני רוצה לומר הוא שכאשר רוצים להשיג משהו בזוגיות, זה עובד טוב יותר כאשר מנסים לעשות זאת כאשר זה באמת חשוב, ופחות כאשר זה פחות חשוב. והחלק השני של מה שכתבתי הרבה יותר חשוב מהראשון, כי הוא זה שמאפשר ונותן לגיטימציה לחלק הראשון.

המון תודה על התגובה!הארוחה פעם בשבועיים כוללת גם את אמא שלו (אביו לא מגיע מסיבה לא ברורה..)את ההורים שלו הוא פוגש במהלך השבוע,שבועים .אין לי בעיה עם המפגשים האלה ואני אפילו מעודדת אותו , אני יודעת שמשפחה זה חשוב וגאה בו מאוד שהוא מחזק את הקשר.הארוחה שארגנתי לא נפלה על יום שבת זה. זה היה ביום אחר וברגע ששמע שיש לו ארוחה אצל הסבים ישר הבריז לו.מאוד נפגעתי ,טרחתי שעות ובסוף הוא לא היה.אני נפגעת כאשר יש לי אירועים שזה קורה אחת ל...שאני רוצה שיקח חלק אבל הוא לא בגלל המפגש.למשל ימי הולדת, משפחה שלי וכו. אפילו אם אני רוצה שנצא לנופש אי אפשר אם זה יוצא על שבת זו.מצידו אין התפשרות .ההזמנה בשבת היא בגדר חוק מבחינתו.היתה פעם אחת שויתר וזה היה בשבוע שסבא שלי והכלב שלי נפטרו והיתי זקוקה לו.אבל גם היתי צריכה להתחנן ובנוסף אמר לסבים שלו שלא מגיע כיון ש"אני לא מסכימה שיגיע" והם מאוד נפגעו.אודה לעזרתך כיצד אוכל להתמודד ,תודה רבה

ליאת יקרה,
הצעתי לך איך להתמודד ולדבר איתו בתשובתי הראשונה. בשאלתך השניה את נשמעת הרבה פחות מתלהמת ודורשת מאשר בשאלתך הראשונה, מה שמשנה קצת את הרושם הראשוני שלי. כך או כך, ליאת, יש ביניכם בעיה בתקשורת ובהבנת הצרכים. האם הוא נוקשה בעניין הזה בשל אמפתיה לסבו ולסבתו? האם הם יכולים להיות גמישים, לפעמים, ואם יש משהו חיוני לך, שאפשר לדעת מראש, הם יכולים להקדים את השבת שלהם (שימי לב: ההצעה להקדים (כלומר, שבת אחר שבת), ולא לאחר, יכול להקל עליו להיות גמיש יותר)? האם את יכולה להציע הצעה כזו?ויתכן מאד שהם עצמם, בתאום עם חברך, יחליטו לפעמים שהם מעדיפים דווקא לאחר ולא להקדים. אבל האופציה הראשונה שאת מציעה צריכה להיות להקדים, בשל צורך שלך.אם הדברים לא ייפתרו, כדאי אולי שתלכו ליעוץ זוגיכדי ללמוד ליצור תקשורת טובה יותר שתוכל להכיל קונפליקטים ולהתמודד איתך.