סרקאזם והתנשאות: מתי זה פוגע?

ד"ר חסון, השלום והברכה. הרבה דברים למדתי מהפורום שלך, בנוסף , מילה חדשה שמעולם לא ניתקלתי בה והיא" "סרקאזם". עתה, אני מבינה בדיעבד, שאני רוב הזמן כזאת,ז"א שאומרת משהו בהומור ומתכוונת למשהו אחר. עובדה, אני מצליחה ע"י זה להצחיק את הסובבים אותי, או לגרום להם לחייך. אך זה גם קצת מזכיר לי ציניות. האם מושג זה לא מתפרש בחברה על אופי שחצני, או התנשאות??, כי לא מעט נשים העירו לי שאני קצת יותר מידי צינית, וזה לא בשליטתי. האם בחברה סולדים אחת עם אופי ציני???, האם זה משהו חיובי או שלילי להיות צינית???-תודה רבה לך - נורה..

נורה יקרה,
ציניות וסרקאזם הן צורות קרובות של הומור, שיש בו גם אמירה מוסווית, ולפעמים לא כל כך מוסווית, כפי שאמרת נכון. לפעמים יש בהם אפילו רוע, ומה שבטוח הוא שאין בהם אופטימיות, בניגוד לכמה סגנונות אחרים של הומור. לכן, ציניות, וסרקאזם אולי יותר, מתפרשים באמת, לא פעם, כהתנשאות – שאת יודעת טוב יותר מהאחרים, או שאת מטיחה במישהו ביקורת. זה טוב ונחמד מדי פעם, ובעיקר כאשר זה לא מופנה כלפי בני השיח שלך, אבל כשזה מגיע באופן קבוע, אנשים עלולים להרגיש שלא בנוח. אם את מודעת לזה, את יכולה לצמצם את הציניות והסרקאזם פשוט על-ידי מודעות גבוהה יותר לתגובות שלך, ולאפשרות שאת עומדת לעשות את זה.