סערת רגשות בזוגיות: איך להתמודד

אורן שלום,
אני בהריון בשבוע 5. יש לנו ילדה בת 2 והזוגיות שלנו ירדה הרבה ירידות מאז שנולדה ולמען האמת גם לפניה. אני בת 33 ובעלי בן 31. בעלי מתייחס להריון הזה כמו אסון שקרה לו, כאילו סוף העולם הגיע. אמרתי לו שגם אם הרחם שלי אז זו החלטה משותפת משום שהיה לי חשד שמעדנו ולא נטלתי פוסטינור. ( כנראה שעמוק בפנים רציתי את ההריון כי זכרתי שבהריון שלי היינו במעין אופוריה). בכל אופן, הוא בהתחלה כתב לי שמשום מה הצד החיובי הוא הצד הדומיננטי( בשיחה הראשונית) בערב זה כבר השתנה לחלוטין. הואנאמר לי שיתמוך בי בכל מקרה ושהוא אוהב אותי, אבל היום בערב כשאמרתי לו שאני לא מסוגלת לעשות הפלה, כל החום שהוא הפגין כלפיי בכמה ימים אחרונים נעלם. הוא נראה כועס, מרוסק וגם אמר לי שהוא לא מבין למה גררתימאת זה כמה ימים והשלתי אותו כשלבסוף אני לא רוצה לעשות הפלה. הוא גרם לימלהבין בשניות כמה אני לבד בסיפור הזה, כשאמרתי לו שהוא מתנהג כאילו סוף העולם הגיע ושזה מעציב אותי מאוד הוא אמר שמבחינתו זה ככה ושהוא צריך להתרגל לרעיון. עכשיו הוא יצא. אני לא מסוג הבחורות המלאות בביטחון שרואות עצמן חד הוריות, אני לא אוכל לשאת את זה. מצד שני אני יודעת שאם אעבור הפלה עכשיו אני עשויה לכעוס עליו ולאגור מטען נוסף כלפיו וצברנו עד כה כבר מספיק מטענים.אני יודעת שהתזמון גרוע, יודעת שזה עקום אבל ככ פוחדת להצטער על הפלה.. הסביבה שלי חלוקה, חלק אומרים תביאי וזהו הוא יתרגל לרעיון.. חלק מבינים אותו אבל לא מעלים את המילה הפלה, חלק נטרלים.. אני כרגע מרגישה שוב אובדת עצות, כבר חשבתי שלא אפיל אבל אם ההתנהגות שלא מסוגלת לערער אותי ככ מה יהיה בהמשך? גם אין זמן עכשיו לטיפול זוגי שיבין מה הבסיס התקשורתי וכו וכו... אני מרגישה שמה שלא אעשה אני מסכנת אותנו. אם אפיל אכעס עליו ואתעצבן ואהיה מנותקת, אם אביא את הילד הוא יכעס וירגיש שעשו משהו בניגוד לרצונו. איך אני מקבלת החלטה? איך אני מבהירה לעצמי מה הכי נכון עכשיו? אני כבר לא נרדמת בלילות.

תודה על כל עזרה.

מבאס.. מקווה שמה שתחליטי יהיה לטובה, וגם אני מחכה לקרוא איך אורן יגיב..

איילה יקרה,
שניכם כרגע בסערת רגשות גדולה. במצב שכזה, כאשר משהו גדול מאד ניצב על הפרק, ושצריך להחליט בזמן מוגבל - מה עוד שברקע יש חוסר אמון ביכולת שלכם לקיים מערכת יחסים טובה, והורות טובה בהמשך - יש תנודות גדולות במצבי הרוח, וכך גם בדעה האישית של כל אחד מכם מה הנכון ומה צריך לעשות. במצב שכזה, גם כל דבר קטן שמישהו אמר (אתם או מישהו מבחוץ) יכול לתפוס משקל רב, וכל דבר קטן יכול להביא לכעס גדול, ולפעמים גם כזה שלא שייך לעניין עצמו, ובכל זאת להשפיע באופן משמעותי על דעתכם.יש לכם עוד קצת זמן. לכו בכל זאת לתהליך של ייעוץ, גם אם הוא יצטרך אולי להיות קצת יותר אינטנסיבי (שתי פגישות שבועיות, ואולי, לעת הצורך גם תוספת של פגישה - מה שמאד תלוי בתנודות הרגשיות שלכם). אחרי הכל, ההחלטה הזאת שלכם היא החלטה משמעותית, ולא רק לזוגיות שלכם. היעזרו בייעוץ שכזה כדי להתייצב מבחינת דעתכם, כדי למתן ולהתמתן, וכדי לעשות החלטות שקולות יותר מכפי שתהיינה אחרת. חלק גדול מהעניין הוא שאתם צריכים לדבר ביניכם באופן שקול. תהליך שכזה, של ייעוץ זוגי, יכול לעזור לכם לעשות זאת. הוא לא יפתור את כל הקשיים, אבל הוא ייתן לכם כיוון, ואולי אפילו אופטימיות. וגם אם יקרה ההיפך, והוא יצביע לכם על עד כמה הפער ביניכם יהיה בלתי ניתן לגישור, לפחות תהיו שלמים יותר עם ההבנה הזו.