סערת רגשות בזוגיות

היי, בת 30אני נשואה כ4 שנים. ילד בן שנתיים ועכשיו הרה חודש חמישי.הזוגיות שלי ידעה עליות ומורדות קשים. היו ימים שלא היינו מדברים ואז לאחר תקופה מדברים ומשלימים.היינו בטיפול לפני כשנה אך דרושים חיים שלמים כדי שזה יצליח.העיניין הוא שאין דינאמיקה טובה ומשיחה הכי פשוטה שבעולם זה יכול להגיע למקומות שבכלל לא קשורים לנושא עם הרבה כעסים מצד בעלי( בן אדם כעסן כזה ודיי עצבני)ואמרתי לא פעם הבאה שאין בנינו שיח בריא ומכיל אני מתרחקת פשוט.והנה הגיע הרגע שוב, משיחה פשוטה על סוגיה מסויימת לאן זה הגיע ה' ישמור, עברנו את הקויים האדומים והגענו להעלבות -סוג של מלחמה . משהו דוחה.אני לא רואה בבעלי איש שיח ,אינטלקטואל אלא משהו מאד רדוד ולא עמוק ועדיף כמה שפחות לנסות לעורר שיח על סוגיות החיים.ברגע זה אנחנו לא מדברים כבר 3 ימים, אני אישית אוכלת את עצמי, נזכרת במילים, ומבינה שאולי זה כבר לא יכול להמשיך יותר.יודע איך בעלי מסכם את מה שקורה? "את רוצה לעזוב כי יש לך גבר אחר""בגלל שאת לא שומעת את מה שאת רוצה את מחפשת להתגרש"מבין? עם מה אני חיה? הוא כאילו נותן הרבה סיבות אבל אף אחת מהן לא קשורה אליו . והאמירות הללו מאד תלושות מהמציאות .אני לא יודעת אם לעזוב את הדירה שאנחנו שוכרים , לא רוצה אותו אפילו בהריון לידי או בלידה. לא יודעת אם לעזוב או להעזיב אותו מהדירה ופשוט שלום. יש לי טראומות ממנו. אין לי הערכה לאור המילים שנאמרו- שלא תטעה זה ככה 3 שנים פשוט בתקופות.מתוסכלת. כואבת. בודדה

רחלי יקרה,
אני קורא את סערת הרגשות שבה את נמצאת, ולאור הדברים היא מובנת. אלא שבעת סערת רגשות, הנטייה היא להקצין, ולראות את הדברים בשחור-לבן. יתכן שאת צודקת לגמרי, ושאין כל הקצנה במה שאמרת, וגם לא בתחושות שלך. אבל את זה אני לא יכול לדעת. אחרי הכל, כן הספקת לומר במכתב שלך גם את העובדה שהזוגיות שלכם ידעה גם עליות, ושבעבר, לאחר תקופה שלא דיברתם, הצלחתם לעשות זאת, ולהשלים.הייתם בטיפול לפני שנה, והעניינים לא נפתרו. כמה זמן נמשך הטיפול? טיפול לא אמור להימשך חיים שלמים, אבל במצב העניינים שלכם, הוא נדרש כנראה למספר חודשים, ואולי קצת יותר. אם היית יודעת שהייתם מגיעים בסיום תהליך שכזה לשיווי משקל ולמערכת יחסים סבירים, או לא רעים, ואולי אפילו די טובים, היית ממשיכה בטיפול? נראה כאילו אולי סיימתם אותו מוקדם מדי.כך או כך, את במצב לא קל גם רגשית, ללא ספק. יש לכם ילד בן שנתיים, ועוד מעט עוד אחד. בתנאים הנוכחים, זה הולך להיות יותר לחץ ולא פחות לחץ. זה אולי אפילו סוג של כבלים נוספים שאת מרגישה שבויה בהם, שאולי במידה מסויימת כובלים אותך גם אליו. כל זה שם גם אותך וגם אותו במערכת לחצים לא פשוטה, בעיקר בנתון שגם כך יש כעסים ועצבנות ביחסים שלכם. זה משהו שצריך ללמוד להתמודד איתו, להבין אותו ולפתור, או אולי, אם זה מה שתרצי, להיפרד. כך או כך, קחי לך כמה ימים למחשבה. בעיקר, למחשבה שקטה ורציונלית, כשאת סוערת וכועסת פחות, ולא כשאתם ממשיכים במריבה. ונסי אז שוב לחשוב על האפשרויות. נסו לדבר שוב בשקט מבלי להאשים, אלא בניסיון לפתור את העניין, אולי שוב בעזרת איש מקצוע. ונסו למצוא פתרונות לא מהיום להיום, אלא לקחת את הזמן לדיון רציני שייקח שבוע-שבועיים. בשקט ככל שאפשר. אם גם לאחר רגיעה שלך, שכוללת או שלא כוללת שיחות ביניכם, עדיין תהיי משוכנעת שאת רוצה להיפרד, חשבי על דרכים יעילות לעשות את זה, על תמיכה סביבתית ומשפחתית, כדי שתוכלי לעשות זאת מבלי לקרוס.