חששות בזוגיות: מה עושים?

שלום רב,
נפגשנו לפני כשלושה חודשים היה קליק מידי ומאז הדייט הראשון לא נפרדנו, אני בת33 מצליחה מאוד בעבודה שלי גרה המון שנים לבד בדירה מרווחת, הוא רופא מתמחה שעבר בדיוק לפני שלושה חודשים לעיר שבה אני מתגוררת.הקשר שלנו הוא כיפי ועושה לי טוב. אנחנו גרים באותה שכונה (הוא גר במועונות סטודנטים כי הוא עושה עוד תואר) לפני כחודש הוא ישן אצלי ביום השני שאל אם הייתי רוצה שישאר לישון אצלי אמרתי שכן ומאז הוא פשוט עבר לגור איתי בלי תכנונן! מה שגרם למעבר להיות כל כך כל זה שכל החפצים שלו זה שתי מזוודות קטנות.הכל הולך טוב והוא מאוד מתחשב ומנסה לא להיות אורח כבד .. מנקה כלים וקונה מצרכים לבית.. אך זה מרגיש לי פתאום מהר מדי ואינטינסבי מדי... אני לא יודעת אך להגיד לו את זה מבלי לפגוע בו ועדיין להישאר בקשר כי טוב איתו?אני חושבת שצריך ליהנות מכל תקופה ועכשיו זה זמן ליהנות מקשר טרי ולא מחיים משותפים. זה כבד מדי ואני לא יודעת אך לפתוח את הנושא הזה איתו?מחכה לשמוע מה אתם חושביםתודה

אימי יקרה,
אני מניח שאת חוששת שאם תגידי לו בדיוק את זה, שאת מעדיפה ליהנות מקשר טרי ללא חיים משותפים (עדיין), הוא עלול להיפגע. אולי כי ברור שזה בניגוד למה שנוח לו, כי אחרת לא היה עושה את זה.יודעת מה? - אני לא יודע. ראשית, אולי אפילו למרות שזו היתה יוזמה שלו, יכול להיות שגם הוא אמביוולנטי בעניין הזה, ויתכן שהוא לא אומר לך את זה כי הוא חושב שאת רוצה. הרי לא אמרת לו משהו אחר, נכון?שנית, כי את נשמעת לי די משוכנעת בכך שאת לא סומכת על עצמך שתצליחי לומר לו את זה "נכון". כלומר, מבלי שייפגע, ומבלי שיחשוב שאת דוחה אותו ולא מעוניינת. גם בזה אני לא בטוח שזה נכון. כלומר, אני בטוח שאת חוששת שהדברים לא יעברו נכון, אבל אני לא בטוח שאת לא יכולה. אולי את צריכה קודם קצת לחשוב על מה את רוצה לומר, כדי שזה ייצא נכון. כמו למשל שכייף לך איתו. כמו למשל שהוא באמת מוצא חן בעינייך, ואולי אפילו כבן זוג לחיים (ו"אולי אפילו" - כי את צריכה זמן לתת לדברים לקרות ולרגשות להתעצם), כמו למשל שהוא מוצא חן בעינייך ואת בהחלט רואה אתכם מתקדמים בהדרגה לחיים משותפים. אבל... את צריכה לבנות את היחסים בהדרגה, כי כך עובד העולם הרגשי שלך.הסיכוי הוא שאם תתני לו את הביטחון שהוא באמת מוצא חן בעינייך, יהיה לו קל יותר להתקדם לאט יותר. ואם הוא לא יודע לעשות את זה, למדת עליו משהו חשוב להמשך. כי את הרי רוצה לעצמך בן זוג שיודע גם להקשיב ולתת מקום לרגשות שלך, נכון? - לא תדעי את זה מבלי שתשימי את האמירה שלך על השולחן, באופן שהוא יוכל לשמוע, אבל גם באופן מכבד ומעריך, ואולי אפילו אוהב, אם את כבר שם.אגב, אני לוקח כפשוטו את זה שאת רוצה לומר לו. חשוב שתדעי לומר את מה שאת רוצה, רק חשבי עם עצמך קודם מה בדיוק את רוצה, ואם א תרוצה. כשתדעי, ותדעי למה, יהיה לך גם קל יותר להגיד.