סליחה על בגידה: מה עושים?

מתנצלת שזה ארוך...

בת 27 נמצאת בקשר זוגי קרוב לשנתיים. לאחר שהייתי כבזוגיות לא בריאה במשך כמעט 6 שנים לפני עם מישהו שמאוד פגע בי וצילק אותי מכל הבחינות.
הבחור שנמצאת איתו עכשיו מבחינתי הוא אהבת חיי. בחור מקסים רגיש חכם אכפתי... יש לנו התאמה מיוחדת מאוד תמיד מצחיק לי איתו, תמיד יש על מה לדבר, הוא הכניס לי אור לחיים אחרי הרבה שנים של דיכאון ועצבות. מרגישה ממש אדם שונה וחזק יותר מאז שהתחלנו לצאת. ומאוד מאוד אוהבים. תמיד חשבתי שאלוהים שלח לי שקט בקטע של זוגיות אחרי מה שעברתי בעבר והביא לי אותו.
לאחרונה עברנו לגור ביחד בעיר אחרת.. התפטרתי מעבודתי במטרה לפתוח התחלה חדשה ולצאת מהבית של ההורים. כמה ימים אחרי המעבר אבא שלו שהיה חולה קשה מאוד הרבה זמן נפטר. היה מאוד עצוב וקשה... תמכתי בו הרבה בתקופה הזאת וגם באותו יום. בלילה של הפטירה הוא השתכר קצת ודיברנו... פתאום אמר שרוצה להתוודות על משהו והתחיל לספר לי שלפני שנה שטס לבקר חבר בחול הוא היה במועדון השתכר מאוד והתנשק עם מישהי שהתחילה איתו , לאחר מכן הלך לדירה שלה ולא שכב איתה . היה כבר ממש מאוחר והיו שיכורים וגמורים והוא דחה את הסקס בגללי כי חשב עלי ונרדם לשעתיים קם מוקדם והלך בחזרה לדירה של חבר שלו ולא דיבר איתה מאז.
הוא ממש מתנצל אמר שזאת הייתה טעות. שפחד מאיבוד החופש שלו ובתת מודע חשב שאם לא יעשה טעות אנחנו נתחתן. אמר שחשב שיחזור מהטיול אנחנו ניפרד כי התקשורת בנינו לא הייתה משהו שהוא היה שם...אני ציפתי ליותר תקשורת מה שלא קרה והתאכזבתי ואולי קצת תקפתי וזה גרם לו לחששות שהכל רציני מידי.היינו ביחד 10 חודשים אז.
בכל מקרה הוא הסתיר את זה ממני שנה... אמר שחזר וראה אותי הבין כמה מאוהב בי ופחד לאבד אותי ושאעזוב אם יספר לי.
אמר שככ מצטער וזאת הייתה טעות נוראית ולעולם לא יסלח לעצמו. כעסתי מאוד שלא סיפר לי במשך שנה ומספר לי עכשיו שעברנו לגור יחד לפני כמה ימים וביום שאביו נפטר..(כועסת יותר על ההסתרה של שנה יותר מאשר מה שקרה שם)
מצד אחד לא רוצה לפרק הכל בגלל השטות הזאת. יודעת שהוא לא כזה לא בחור בוגדני וזה הייתה מעידה חד פעמית. מאמינה לו שזה לא יקרה יותר.הוא בחור טוב ורגיש ומאוד מתייסר ובוכה איתי. אמר שזה הדבר היחיד שקרה ולא יכל יותר לשמור את זה. שהשנה הזאת עברה מהר ולא ידע למצוא זמן נכון לספר לי ואיך לספר דבר כזה והדחיק את זה.
מצד שני אני מרגישה מרוסקת... לא מצליחה לתפקד, בוכה בלי הפסקה, חושבת איך שנה חייתי בשקר,איך הוא הסתיר כ"כ הרבה זמן איך לא דיבר איתי, איך עשה לי את זה, כואב לי ממש פיזית...חושבת על הפעמים ששכבנו כל השנה הזאת אחרי שזה קרה.
מבחינתי הקשר שלנו היה הדבר הכי אמיתי וטהור. ניסתי לחשוב אם יכולה לסלוח לו ומרגישה פעם שכן ואחכ שלא. מרגישה פשוט שונה איתו. שהכל התנפץ לי בפרצוף. מסתובבת כבר שבועיים חנוקה עם בוקס בבטן לא מבינה איך שוב קרה לי משהו נוראי בקשר זוגי. למה זה מגיע לי?
תמיד מבחינתי בגידה זה היה קו הכי אדום שיש. ומצד שני זה שונה ומורכב... כי עברנו עוד מלא בשנה הזאת ומאוד טוב לי איתו והוא אומר שעכשיו בנוי לקשר איתי ורוצה להיות רק איתי ואוהב אותי כ"כ. אומר שיבין אם אבחר לעזוב ויקבל הכל... לא יודעת מה לעשות מרגישה ככ אבודה. פעם שמחה ופעם שוב נופלת לתהום של עצב ובכי. אשמח לעזרה

דינדין יקרה,
אני קורא בתוך מה שכתבת גם את מה שאת לא אומרת במפורש, אולי כי קשה לך. כי לאחר ארוע שכזה, לומר שאת מוותרת לו על מה שעשה, קשה לך. מצד שני, את לגמרי מבינה שאת לא רוצה להפסיד אותו. אני חושב שאת גם מבינה עוד כמה דברים לגביו, מעבר לכך שהתפתה, וזה גם א. שהוא במידה רבה גם עמד בפיתוי, גם אם נכשל בחלקו, ו-ב. שלאיש שלך יש מצפון. זה ישב עליו, אמנם זמן רב, אבל הוא הרגיש צורך להתוודות. הוא היה יכול שלא. ובינינו, אם היה אומר זאת מיד לאחר שזה קרה, כבר מזמן לא הייתם ביחד, כי לא היית בוטחת בטוב שיש בו. עכשיו את הרבה יותר כן.כשאת מוותרת לו על זה, את קצת מאבדת רשת ביטחון. כי האמירה החד משמעית – אני לא סולחת על בגידה, נותנת לך כוח, ומשמשת הרתעה לצד השני. לכאורה את מאבדת את זה. אבל הוא רואה עכשיו את הכאב שלך. אני חושב שהוא גם מבין אותו. אולי אחרת, לולא היה רגיש לעצמו ואליך, גם לא היה מספר לך. אבל גם יש לך נסיבות מקלות לגבי המעשים שלו, וכדאי להשתמש בהן קודם כל כלפי עצמך. אני חושב שאת רוצה להתגבר על זה, ולא יודעת מספיק איך עושים את זה מבלי לאבד הערכה עצמית וכבוד עצמי. לפעמים שווה למחול, אם האדם השני שווה את זה. אף אחד לא מושלם, והנה מתברר שגם הוא לא. יש בו המון טוב, אבל הוא לא מושלם. אולי גם את לא. את רוצה לוודא שלא יהיה יותר גרוע, אבל את לא רוצה להיפרד ממנו. חפשי את שיווי המשקל שלך. אם קשה לך, אולי תבקשי לך עזרה מקצועית בטיפול, כי חבל יהיה לוותר עליו.

חשוב לי להוסיף שהקושי מתגבר כי רק עכשיו נכנסנו לדירה חדשה בעיר אחרת ועברנו לגור יחד פעם ראשונה. יש הרבה עבודה בדירה ואני נכנסתי למקום של קושי לתפקד וחוסר חשק להשקיע בדירה. הוא לא מבין אותי ומתעצבן שלא עושה מספיק ולטענתו הכל נופל עליו.. הסברתי לו שאיבדתי את ההתלהבות ואני מנסה לעשות מה שיכולה. הכל חדש לי עברתי עיר וצריכה למצוא עבודה חדשה ולהתרגל לגור איתו. חיכתי כ"כ הרבה למעבר הזה והוא סימל כ"כ הרבה בשבילי... התחלה חדשה בעיר שתמיד רציתי ורחוק מההורים הלא פשוטים שלי שסבלתי הרבה שגרתי אצלהם. רציתי כ"כ להיות במקום שארגיש בו באמת בית לראשונה בגיל 27 עם מישהו שאני באמת אוהבת. והכל התפוצץ בפנים. כרגע הכעס הכי גדול שלי עליו זה שהוא סיפר לי כמה ימים אחרי שנכנסנו לדירה ולא לפני שחתמתי חוזה ועזבתי עבודה שהיה לי טוב בה בעיר שלי וקשרתי את החיים שלי איתו. וזה מסבך הכל במידה ואחליט לעזוב...
כרגע הרגשות שלי הם יום חושבת שהתגברתי ויום נשברת. הוא לא מצליח להבין את זה ולהבין שלוקח לי זמן לעכל. אומר לי קחי את הזמן שלך ואז יוצא עלי שלא עוזרת לו בדירה. שיוצאת עליו כבר שבועיים... שאני לא באמת יוצאת אלה פשוט בוכה ועצובה ואומרת לו למה לא אמר לי לפני ודפק אותי ככה.
והכי כואב לי שאני מפחדת שכבר לא מרגישה ואוהבת אותו כמו שאהבתי... אהבתי אותו כ"כ ועכשיו אחרי ויכוח לא יודעת... היה לי גם חלום על זה שאומר לי שהתנשק עם 2 בחורות אחרות ומתייחס לזה כאילו זה כלום.
לא יודעת כ"כ מה לעשות כבר... ומה אני רוצה.