סליחה לאחר בגידה: מה לעשות?

ד"ר חסון !לפני מספר חדשים התגלה לי כי בעלי ניהל רומן של חצי שנה.במהלך תקופת הרומן חיי הזוגיות והמשפחה שלנו היו נפלאים.מאז אני בלבטים קשים. מצד אחד אני לא יכולה לסלוח לו ורוצה להתגרש.מצד שני אני לא רוצה להפיל את זה כרעם ביום בהיר לילדים, שלא מודעים לכלום.כי החיים בבית "כאילו" כמסלולם.אני חייבת להודות ש 19 שנה אנחנו ביחד והייתה לנו זוגיות טובה (כולל עליות ומורדות) ומשפחתיות נהדרת.בעלי רוצה ומנסה בכל כוחותיו שנישאר יחד. טוען כי אוהב אותי מאד ועושה הרבה כדי לזכות בי מחדש.באופן מוזר , מאז התגלתה הבגידה, הסקס בינינו אינטנסיבי ומשוחרר מאין כמוהו ועלה בכמה מדרגות בעוצמתו.ולמרות כל זה איני יכולה לסלוח לו ואני חוששת שלעולם לא אוכל.כיצד אוכל לחיות איתו ועם הפצע הפתוח?גם כשטוב , אני מהרהרת כל הזמן בבגידה שלו, וכל דבר כמעט מסיט לשם את מחשבותי.האם יש טעם להמשיך גם כשאני יודעת שלא אוכל לסלוח?הרי בכל סיכסוך עתידי , אפילו הקטן ביותר אני יודעת שזה יצוף ויעלה מחדש וייפגע בי שוב ויחזיר אותי למקום בו אני מצויה עכשיו.

ראי תגובה. אני 12.12.06

איך את מסבירה את השיפור בחיי המין שלכם למרות הכעס שלך?

אלמונית יקרה,
לסלוח זה דבר לא קל. יכול להיות שלבדך לא תצליחי לסלוח. צריך קודם כל להבין שלאחר בגידה בזוגיות דווקא הצד הנבגד הוא זה שצריך לעבור, ברוב הפעמים, את עיקר השינוי שיאפשר את קיום הזוגיות מחדש. לא הוגן אולי, אבל זה המצב. והעובדה שהמיניות ביניכם טובה יותר עכשיו, גם היא, באופן מפתיע, אופיינית למצב הזה, אבל אולי גם מעידה על זה שאולי לא הכל היה נפלא קודם כפי שהיה יכול להיות. היא גם מעידה על כך שאת נמצאת ברגשות מאד מעורבים. מצד אחד את רוצה לשמור עליו, והמיניות המשוחררת יותר שלך היא אולי כדי להראות לו מה הוא מפסיד, ואולי כדי להראות לו שאין בחוץ שום דבר שאין לו בבית. ומצד שני את כועסת עליו כל כך שאת רוצה להעניש אותו ולעזוב. אבל אני חושב שמחשבות הפרידה שלך הם יותר כדי להעניש אותו. אתם חייבים ללכת ליעוץ זוגי, כדי לאפשר לך, בדרכים שונות, לקבל אותו מחדש כבן זוג שלך, גם דרך הבנת התהליכים שקורים לכם, וגם דרך בניית אמון מחודש.