סליחה וחוסר אמון בזוגיות

שלום רב,
אנו זוג כבני 42, נשואים 17 שנה, יחדיו מגיל הנעורים, הורים לשלושה אוצרות.לפני כ 8 חודשים, נכנסה לתמונה בחורה ממקום עבודתו של בן זוגי והחל ביניהם קשר שלא מומש מינית אך היה מספיק משמעותי.נודע לי על היחסים בשלב התחלתי, התעמתתי ובן זוגי הודה והתחרט עמוקות. פנינו לייעוץ מקצועי שעושה חיל בתחום הזוגיות. למעשה אני מרגישה שקיבלתי מתנה גדולה והמצב הזוגי והמשפחתי מתעצם ומתחזק מיום ליום.הקושי שלי נובע מהרגשתי שלא ביטאתי את כעסיי וכאביי. אנו מנהלים שיחות ויש שיתוף ושקיפות אבל אני חשה שאני זקוקה למקום בו אוכל לבכות/ לצרוח ולכאוב עד שהתחושות הקשות שאני עדיין נושאת בנשמתי יתרככו. לא מוצאת טעם בלהמשיך ו"לטחון" את הנושא בפני בן הזוג בשלב הזה. הוא מודע למצב ושואל כל הזמן מה עליו לעשות כדי לשנות ולשפר. לתחושתי, עלינו על הדרך הנכונה כזוג וכעת עליי להתמודד עם הכאבים שאני נושאת מאז.האם נכון יהיה לעשות זאת במסגרת הטיפול הזוגי (המפגשים בשלב זה כבר נערכים אחת לחודש) או שאולי פסיכותרפיה כלשהי תועיל לי? שנינו או שרק אני לבד הפעם?רב תודות,עלמה.

עלמה יקרה,
מן הסתם התסכול שלך נובע מכך שאת מתקשה עדיין לסלוח לו, ושעדיין אין לך בו אמון מלא – אולי כי לא שמעת ממנו חרטה עמוקה מספיק, או כי הוא לא הפנים די הצורך, לפי ראייתך את הדברים, את מידת הפגיעה בך, או כי הוא יצא מזה "חלק מדי" ולא נפגע כמוך. בכל מקרה, הכי כדאי זה להעלות את השאלה הזאת בפגישה נפרדת עם המטפל שלכם. הוא מכיר אותך, הוא מכיר אתכם, ויוכל לומר לך את מה שהוא חושב.