סליחה וגירושין: מה לעשות?

לא ביקשתי שינתק איתן את הקשר, למרות שבפנים זה מה שרציתי, אלא רק לא לשמוע את השמות האלה יותר. הסברתי לו שגם הסיפור הכי תמים, כמו משפט שמחיל ב "כשהייתי בתאילנד עם ZZZ..." , גם אם הוא סיפור תמים שבקשר נורמלי לא היה מפריע לי, מעלה בי את כל שאר הסיפורים שהוא סיפר לי לגבי אותה בחורה, וגורם לי לתחושת מחנק בגרון.הוא ראה את הבקשה שלי כניסיון השתלטות על חייו ופגיעה בחופש הדיבור שלו. אני התעקשתי, כי באמת הרגשתי שכל איזכור כזה לוקח אותי אחורה, לסיפורים המזעזעים שלו, במקום קדימה אל הדף החדש שפתחנו אחרי שהוא הפנים שגם אם לו זה נראה בסדר אצלי זה מרגיש לא בסדר לשמוע יותר מידי פרטים על האקסיות שלו. אז החלטנו להפרד.אחרי משהו כמו שבוע חזרנו. לא יודעת אם הוא הבין שזאת הדרך היחידה לתקן או שהוא פשוט נשבר, אבל הוא הסכים למלא את הבקשה שלי.כן, זה עוזר לי להמשיך איתו הלאה, הפסקתי לחשוש מלשמוע סיפורי זוועה ולהפגע, אבל בפנים- לא באמת שכחתי. אני עדיין פגועה מכל המשפטים האלו, למרות שאני מבינה שזה לא נעשה מתוך רצון לפגוע אלא מתוך התנגשות בין רגישות שלי לחוסר רגישות שלו, וחוסר טקט שלו. אני חוששת גם שאולי הוא נפגש איתן אבל אני לא יודעת מזה, כי אסור לו להזכיר את השמות האלו...וכן, מאוד ייפגע בי לדעת שהוא נפגש איתן, גם אם זה סתם, לא יודעת למה, זה פשוט ייכאב.איך מתנקים מבפנים?... איך פותחים דף חדש עם עצמי בקשר אליו...? איך מפסיקים לחשוש?...האם יש טעם לתת לזה צ'אנס או שזה כבר רקוב מבפנים ואין דרך חזרה???תודה רבהוסליחה על האורך של המכתב...מיטל

מיטל יקרה,
זה אכן חוסר טקט, וחוסר הבנה של הזולת. סביר להניח שגם הוא לא היה מרוצה מסיפורי אקסים של בת הזוג שלו. מה שחבל הוא שאת היא זו שלימדה אותו את זה, ולא החברה הקודמת שלו. אני לא יכול לומר לך שאת יכולה לשכוח את זה ללא הליכה לטיפול, ואני גם לא יכול לומר לך שהליכה לטיפול בהכרח תעזור. כנראה שכן, אבל לא בקלות ולא מהר. זה מאד תלוי ביכולת הכללית שלך לסלוח ולהמשיך, ובעוצמה שבה הוא הצליח להחדיר בך את הסיפורים האלה. את צריכה להיות השופטת הטובה ביותר של הסיכוי להצליח.