סכסוכים משפחתיים: טיפים לפתרון

שלום
ד״ר
אני ורעייתי נשואים מזה כ-13 שנה ולנו 3 ילדים
11, 7 ו-5
לרעייתי 2 אחיות והיא הצעירה מביניהן .
עוד כשהתחתנו הרגשתי כי רעייתי מופלת לרעה בצורה גסה ובאופן קיצוני
ע״י הוריה וזאת ללא שום סיבה מוצדקת כזו או אחרת
האפליה היא אפליה ריגשית וכלכלית
יצויין כי רעייתי המוצלחת והמוכשרת מבין 2 אחיותיה
מחזיקה ב-2 תארים והוריה העידו לא פעם כי היחידה שהביאה להם נחת
מיותר לציין כי הדבר מעיב על רעייתי באופן קשה היא סובלת מדכדוך
עצבנות ומצבי רוח משתנים ובצדק ! להרגיש כך מהוריך זה דבר נוראי
גם בגזרה הזוגית לא קל מאחר ונושא זה גורם לנו לחיכוכים לא מעטים.
תחילה חשבתי כי אולי אני זו הסיבה לאפליה , על אף הייתי בעל למופת ודואג למחסורם
של משפחתי באופן בלעדי וללא תלונות( רעייתי סיימה לא מזמן תואר שני ולכן רק עכשיו
עומדת לצאת לשוק העבודה ) בעל תואר אקדמי מקצוע מכובד ומוערך מאוד ובעל משפחה
חמה ותומכת , אולם הסתבר לי כי האפליה היתה קיימת מקידמת דנא עוד בילדותה של רעייתי
מעולם לא הרגשתי חום קרבה או אהבה מצד הוריה , תמיד נראו לי כעופות מוזרים
קרים , מנוכרים,
מכל מקום לאחרונה נודע לנו כי אביה שהוא אדם אמיד רכש לאחת האחיות בית בשווי של כמה מליונים
כאשר בית זה מתווסף לבית נוסף שרכש לה כשהתחתנה
לנו לצורך העניין לא עזר במאומה גם שהתחננו והיינו בתחילת הדרך
רעייתי שנפל לה סוף כל סוף האסימון הבינה כי למעשה לא סופרים אותה ניתקה קשר עימם
ולמעשה אנו וילדינו לא התראנו עימם מעל ל7 חודשים( לא שקודם לסכסוך היינו מתראים הרבה ..)
רוצה לומר מצב הדברים דהיום הוא שאנחנו לא בקשר עימם ואני לא רואה כל סיכוי לחזרה מפאת הפגיעה הקשה
ראוי לציין כי הדבר מטריד ומעיב ביותר על רעייתי ועליי
הדבר מכעיס אותנו מאוד
כיצד לדעתך אנו נוהגים לאור הזלזול האפליה מצד הוריה
כיצד עלינו לנהוג ??????
תודה

גל יקר,
סכסוכים משפחתיים הם עניין כואב ומורכב. הענין הוא שאתם ביחד כבר זמן רב, ואתה עד לכל זה למעלה מ- 13 שנה, וזה לא השתנה עקרונית. כך שצריך להניח שמה שהיה הוא שיהיה, לפחות מבחינת ההורים שלה. אחרי הכל, שום דבר שאגיד לך, לא ישפיע על ההורים שלה.אתה נשמע כבן זוג מסור, שתומך ומצדיק את אשתך. היא פגועה מאד, מה שאומר שהיתה רוצה קשר טוב עם הוריה, וקשה לה אולי לא רק עם האפליה, אלא גם עם הניתוק הנוכחי. אני קורא את מה שכתבת, ואת התמיכה שלך בה, ואני תוהה אם אתה לא רק מגבה אותה, אלא גם אולי אפילו, כתמיכה בה - ואולי אפילו בשל הפגיעה בך (אחרי הכל, במשך שנים חשבת שהוריה נגדך) - אתה מקשה עליה עוד לוותר ולהתקרב להוריה. לא רק כי היא לא סולחת, אלא אולי כי אתה לא סולח.אתה לא יכול לצפות שהוריה של אשתך ישנו את גישתם כלפיך וכלפיה, מבלי שתעשו דבר. יתכן מאד שתוכל לשנות גישה, או לפחות את היחס שלהם, אם אתה תהיה זה שמחליט ליישר את ההדורים איתם. אם תצליח לעשות את זה, ולדבר איתם - גם אם זו תהיה שיחה קשה, ולהגיע איתם לאיזו שהיא פשרה של דו-קיום, אני בטוח שאת אשתך הם יקבלו הרבה יותר בקלות. היא בכל זאת הבת שלהם, גם אם היא הפחות מועדפת. יתכן שהם בכלל חושבים שאתה הוא זה שמסית אותה נגדם, כך שאתה יכול להיות מרכיב חשוב במשוואה הזו. מה שיכול להקל עליך הוא הצבת המטרה - הסיפוק של אשתך מעצם זה שיש לה קשר איתם, גם אם הוא לא מספק. ואל תצפו לנתינה מיידית - כי זה משהו שייקח זמן, ואולי לא יגיע למידה שתרצו. אם תעשו השוואות כל הזמן, יהיה לכם קשה ליצור יחסים ראויים.