התחלות חדשות בזוגיות: מה עובר על דנה?
דנה
דכאון אחרי פרידה
⌄
היי, אני בת 25, לפני כמה חודשים אני וחבר שלי נפרדנו. כבר היינו אמורים להתחתן, הוא הציע נישואים, סגרנו אולם ובסוף נפרדנו. אני יודעת שהוא לא מתאים לי, אני באמת יודעת שהאופי שלנו לא מתאים. היינו רבים מלא, כל אחד חייב להגיד את המילה האחרונה ולא הסכמנו על הרבה דברים. אבל אני כל הזמן בוכה ומתגעגעת לתחושה שהייתי איתו. אני מאוד רוצה כבר להתחתן ולהביא ילדים. כולן סביבי נשואות ואני מרגישה שהחיים שלי לא מתקדמים. אני לא אוהבת את איך שהחיים שלי עכשיו. אני מרגישה בשלה להקים משפחה. אני מרגישה שהגעגועים אליו הם בגלל שכבר הרגשתי שאני מתחילה לבנות את החיים שלי, היו יכולים להיות לי חיים מעולים איתו. הייתה לו דירה ומבחינה כלכלית הוא מסודר. כבר הרגשתי שאני בונה את עצמי. כבר חשבנו על עתיד משותף. עכשיו אני מרגישה שחזרתי אחורה. צריכה מחדש לצאת לדייטים, אף אחד לא מוצא חן בעיניי, אני פוסלת גברים בגלל המראה החיצוני שלהם, העדה שלהם, מצבם הכלכלי... מתקשה למצוא מישהו שימצא חן בעיניי מכל הבחינות. חשוב לי גבר שנראה טוב... ומתקשה להמשך לגבר שנראה שצת מלא אפיו אם הוא בחור מקסים. ניסיתי לתת צ׳אנסים אבל לא הרגשתי שאני מצליחה לרצות להיפגש עם גברים אחרים, בעקבות זה הם הרגישו שאני לא מעוניינת (מה שנכון). אני לא מוצאת מישהו שאני רוצה. אני בדכאון מזה. כל כמה ימים בוכה. ביום העצמאות פגשתי את האקס שלי במסיבה והוא בא להגיד לי שלום וחיבק אותי, זה עשה לי רע. לא הפסקתי לחשוב עליו עד היום. אני יודעת שאין סיכוי שנחזור, למרות שמבחינתי אני כן הייתי רוצה (אפילו שאני יודעת שיש דברים בהתנהלות שלו ושל משפחתו שממש לא מתאימים לי) אבל אני יודעת שהוא לא רוצה אותי יותר. הוא פגוע מאיך שהתנהגתי אליו, חושב שאני לא מכבדת אותו ושיהיו לנו חיים רעים יחד ושנתגרש. ואני חושבת שגם הורים שלו קצת הכניסו לו לראש שאני לא מתאימה לו. אני חושבת שהוא צודק, שזה גם לטובתי. אבל מתקשה להמשיך הלאה, אני רוצה כבר למצוא מישהו אחר ולהתחתן אבל מתקשה להתפשר על גבר. מצד אחד מצאתי מישהו נחמד וחשבתי לעצמי אולי להתפשר על המראה החיצוני שלו כדי שלא אשאר בסוף רווקה זקנה. מצד שני אני רוצה לאהוב את הגבר שלי, להיות שלמה איתו, אני בחורה שמסוגלת להתאהב בגבר, ואני לא אוצה להתפשר ולחיות עם מישהו שאני לא אוהבת אותו. אני לא יודעת מה לעשות, מרגישה כרגע שאף גבר לא מעניין, לא מוצאת מישהו ש״עונה על הדרישות שלי״, אני מתחילה להלחץ כשאני רואה סביבי אמהות וילדים. אני לא יודעת כבר מה עובר עליי, אשמח לעזרה.
ד"ר אורן חסון
שתי הפגישות הראשונות
⌄
דנה יקרה,
ראי, את מנסה להתחיל הכרות, שאת מצפה שתהיה אינטימית, עם גברים שמבחינתך הם גברים זרים. היה לך גבר שאהבת, גם אם ידעת שאין התאמה ביניכם. ואם כך, אני מניח שנמשכת אליו פיזית, ולא רק להיותו "מסודר". אני מניח שהייתם כמה שנים ביחד, כי עמדתם להתחתן. להתחיל שוב, זה להתרגל לנוכחות אחרת מחדש, לאחר שהיית "מחוברת" נפשית ופיזית לגבר שהיה בו את מה שנמשכת אליו. זה קשה.הפגישה ביום העצמאות בודאי החזירה אותך לתחושת ההחמצה, אבל נדמה לי שכרגע את מחפשת "חתונה" ומהסיבות הלא נכונות. כי כולן נשואות מסביב, ואת בתחושה שרק את נשארת מאחור. מהפחד שתישארי רווקה זקנה. כי את נלחצת כשאת רואה סביבך אמהות וילדים. את רק בת 25, ולעצמך את בטח אומרת שאת כבר בת 25. הלחץ הזה שאת מכניסה אליו את עצמך גורם לך להעצים את תחושת ההחמצה שלך כי הנה גם את היית על סף "ההצלחה", והיא התרחקה ממך. אבל מצד שני, את כן מבינה ויודעת שאם הייתם נשארים ביחד, זו לא היתה הצלחה באמת. רק כלפי חוץ. הגיע הזמן שתתחילי לחשוב על הצורך האישי שלך, שהוא גבר שיתאים לך כבן זוג, ותני לזה זמן. כי לו זה היה קל, כולם היו עושים את זה בקלות. זה לא קל, כי צריך להתאים את הצרכים שלך למציאות, והמציאות (גבר שתפגשי) צריכה להתאים את עצמה אליך. זה תהליך. גם להתאהב זה תהליך, ואת לא יכולה עכשיו לפגוש גבר שתוכלי לומר לעצמך לאחר שתי פגישות "זהו, התאהבתי". זה יכול לקחת גם חודשים, ואולי את מתייאשת מוקדם מדי, קשה לי לדעת.אם את ממשיכה לשהות בתחושות הקשות שלך לאורך זמן, ומתקשה לצאת מהן, אולי תחשבי על טיפול, כי עדיף להתחיל קשר ממקום מאוזן, שבו את מרגישה טוב עם עצמך, מצד אחד, כדי שלא תסתערי על מטרות לא ראויות רק כי הגיע זמנך, ושאת לא בררנית מדי, שלא לדחות גבר שאולי יש אפשרות שכן תתאהבי בו, אם תתני לעצמך צ'אנס, כי לא תמיד רואים את כל הטוב בשתי הפגישות הראשונות.
אחת
דכאון אחרי פרידה
⌄
היי דנה,קבלי עצה ממישהי שמבוגרת ממך ב-7 שנים ושמחשבות כמו שלך עברו לה בראש- לא להיות נשואה בגיל 25 זה בסדר גמור. להתחתן מתוך לחץ ואז לחשוב מה היה יכול להיות, ואולי לבגוד, ואולי להתגרש- זה רע.אם כל חברותיך נשואות בגיל25, אולי כדאי לך להרחיב את המעגל החברתי שלך. זו לא קלישאה: תמצאי לך חיים שאינם קשורים לגבר, תפתחי תחביבים ותחומי עניין- כך שכאשר יגיע הגבר הנכון תדעי שאת אתו כי את רוצה ולא כדי לא להיות לבד.