סיפורי זוגיות מעוררי תקווה

זו הודעתי השניה בפורום זה, תודה על האוזן הקשובה, ועל תשובתך הקודמת.בימים האחרונים אני עסוקה בלנסות להבין.ואני יכולה לאמר כי אני רק מסתבכת...אזכיר פרטים על עצמי, נשואה 10 שנים אמא ל-3 ילדים ועם בן זוגי בכלל, 18 שנה.השאלה שלי היום, היא מה בעצם אנחנו מחפשים?הריי כל זוגיות לאחר כמה שנים, מתעייפת ונוצרות בעיות, היום אני אישית, בשלב החוכך, האם להתגרש או להמשיך עם הקיים, מאחר וכבר ניסיתי טיפול וכל מה שאפשר אני מניחה.ופה מתחילות השאלות, בזוגיות אחרת, "חדשה" לא יהיו בעיות? לא יהיו קשיים? הריי הכל "יפה" בהתחלה, אח"כ מגיעים גם שאר תוצרי הלווי....אם הנישואים באו כתוצאה מאהבה גדולה ולא מכורח, איך ניתן לחזור מבחינת הרגשות או לפחות לנסות, לאותו המקום?כי בזה נכשלתי, אני לא מצליחה לחזור לאותה הנקודה.פתאום מגיעים לשלב, שבו כל מה שבן הזוג עושה, אינו מספיק, אינו טוב, והמתחים האלה, הכעסים, הטינה, כל הרעל הזה כל כך מר.אז אני לא מבינה מה אני מה כולנו בעצם, מחפשים. אולי זה רק הצורך בריגוש? כולנו מתלוננים, אני מתלוננת, ואני לא יודעת, יהיה לי יותר טוב לבד? יותר טוב עם מישהו אחר?בתור יועץ בר סמכות, אני מניחה שאתה יודע שאין תשובות. רציתי לשתף אותך. אשמח לתגובתך.

עצובה יקרה,
יש גם סיפורים שמחים, ויש סופים טובים (אם נשכח לרגע שכולם, הרי, מסתיימים מתישהו בחידלון).זה המקום שבו אני פונה אל הגולשים:אני לא רוצה שתייעצו לעצובה מה לעשות, אבלאם יש לכם זוגיות טובה שנמשכת שנים, אם אתם מכירים כזו, אם אתם מכיריםפרק ב' שעובד נפלאלאורך זמן,זה המקום לשרשר ולספר, גם אם הדף הזה יישאר הרחק מאחור. אני כבר אצור אליו קישורים, כשצריך.ואת, עצובה, שובי מדי פעם אל העץ הזה שנפתח כאן, ואולי הוא ייתן לך תקווה. זה לא עידוד להתגרש, אבל חשוב לדעת שיש אלטרנטיבות, לפעמים אפילו כדי להתחזק בתוך הזוגיות הקיימת.

עצובה יקרה,
אני לא רוצה לפטור אותך רק בפניה לגולשים לסיפורים שמחים, אלא בכל זאת לתת לך קצת תשובות:בסופו של דבר, כולנו רוצים להרגיש מאושרים. אבל אושר, בדרגה הגבוהה ביותר שלו, כתחושה שמציפה את כולך, היא דבר רגעי, בדרך כלל לאחר שהגעת להשג יוצא דופן, או לאחר חווייה רגשית או חושית חריגה (אלה הם הריגושים שהזכרת). אושר, ואולי אפשר לקרוא לו "סיפוק", הוא גם תחושה קבועה של שביעות רצון, שאינה באותה עוצמה של האושר הרגעי, אבל קיימת כשאת יודעת שהציפיות שלך התגשמו, ושאת חיה ביום יום את מה שרצית, וכשאת לא נמצאת בתחרות להשיג עוד (כי יש כאלו שהשיגו המון, אבל היות שהמטרה שלהם היא להשיג יותר מאחרים, הם נמצאים כל הזמן כפסע בינם לבין המטרה, ואינם בהכרח מאושרים, לפעמים אפילו מתוסכלים רוב הזמן). ולכן, אושר הוא פונקציה של ציפיות. מימשת אותם, את מסופקת, לא מימשת, את מתוסכלת. לפעמים הדרך להיות מאושר היא לשנות את הציפיות, וכמה שזה קשה.

שלום
וברכה,ד"ר חסון ביקש סיפורים שמחים אז הנה הסיפור הפשוט והשמח שלנו.אני בת 31, נשואה 11 שנים עם בעלי שהוא החבר הראשון שלי, יש לנו ארבעה ילדיםוב"ה האהבה רק פורחת.לא אגיד שאין לנו ויכוחים אך תמיד זה נגמר בזה שכל אחד רואה את המצוקה של הצד השני,מבקש סליחה ובעצם נבנים ומתקרבים יותר אחרי כל משבר כזה.אני מרגישה שהזוגיות שלנו רק עזרה לי להתפתח (לימודים גבוהים, קרירה, אפילו עם ילדים קטנים...) וזאת לפי דעתי בגלל הבטחון שהיא מקנה לי. אנו מאד פתוחים אחד כלפי השני, ואין בעיה שאסתיר ממנו, להיפך הוא כמו הפסיכולוג שלי.זהו בקצרה סיפור פשוט על אהבה גדולה.

שמחה לקרוא ולשמוע על סיפורים כאלה, כשלך.

שמי טל. אני בת 28. בעלי בן 31 - מחר יש לו יום הולדת!!! אמנם אנחנו נשואים רק 6 שנים ולא 18 או 11 שנים, אבל אם אני אסכם ביקצרה את חיי אפשר לומר כךקודם כל מדובר בפרק ב' בחיינו. של שנינו. שנינו היינו גרושים שנישאנו אחד לשני. לי- לא היו ילדים. לבעלי בת אחת שמסיבות שלא אפרט כאן הבת גרה איתנו הילדה כיום בת 8.אני רק יכולה לומר שברור שהתחתנו מתוך אהבה גדולה אך במבט לאחור השנה הכי קשה ומרגיזה מבחינתנו הייתה השנה הראשונה. שנה שלא פעם עברה בליבי או בראשי או במחשבתי להתגרש. אך לא הרמתי ידיים כי אני לא טיפוס שמוותר בקלות ואני חיה מתוך ידיעה שאדם אמור וצריך להתמודד עם חייו ולא להרפות, להרים ידיים, להתייאש ו"לסגור את הבאסטה."לפני שבועיים חגגנו 6 שנות נישואין. אני רק יכולה לומר פה בקול מה שאתמול במיקרה כתבתי לבעלי במכתב, שמשנה לשנה אני אוהבת אותו יותר, כיף לנו יחד יותר ואנחנו חברים הרבה יותר טובים.אני חושבת שנישואין טובים הם כמו יין. ככל שהזמן עובר היין משתבח- הקשר הזוגי מתחזק, מתעצם, מתגבר. האהבה פורחת. אז נכון שאין את הריגוש של ה"נשיקה הראשונה" אז מה, אבל יש לנו ריגושים אחרים. ואם בן או בת זוג ירצו ליצור קשר רומנטי עם מאהב/ת מחוץ לנישואין, גם שם ייעלם הריגוש אחרי תקופה מסויימת.בשביל לשמור על אהבה וקשר איתן צריך להיות קודם כל חברים טובים בלב ובנפש, לשתף את בן או בת הזו במחשבות, ברגשות, בתחושות. להפתיע בצ'ופרים לא רק בימי הולדת או חגים. ואני חושבת שחובה על כל זוג למצוא תחביבים משותפים וליישם אותם יחד, כמו למשל לפתור תשחצים, לצאת לסרטים יחד, ללכת לחדר כושר יחד וכו'.מקווה שתרמתי ולו במעט.שבוע טוב

טל, תודה לך על ששיתפת, מאחלת לך המשך הנאה ואהבה בזוגיות.