סיפוק ואושר: מה עושים כשחסר?

שלום
לך ד"ר נכבדחשוב לי לציין שאתה אחד אנשי המקצוע היחידים באתר הזה שעונה במהרה, מפרט ומכבד כל אדם באשר הוא,, אין הרבה כמוך, מעריכה מאוד.נשואה 20 שנים +3 ילדים מקסימיםבשנים האחרונות הסתבר לי ביני לבין עצמי שלמעשה אף פעם לא אהבתי את בעלי,, התחתנתי איתו מכיוון שראיתי בו "בית" , נוחות.....הוא ממש לא עשיר, פשוט מושבניק פשוט שהביא איתו את מה שלא היה לי לעולם - בית.במהלך השנים היו לי 2 מאהבים מדהימים שמילאו לי את הנשמה, הנפש, הראש והלב באופן מוחלט.הזוגיות עם בעלי רגועה מאוד ויציבה מאוד, הוא תמים ומאוד פשוט.היום שהילדים כבר בגילאי העשרה שלהם, אני חושבת כיצד ממשיכים מכאן....אין לי שום משיכה אליו, לא אינטיליקטואלית, לא מיניתכלום...אנחנו 2 אנשים שמכבדים אחד את השני, מדברים שצריך על ענייני הבית וכו'... כן צוחקים כן נהנים מהביחד המשפחתי שלנו וזהואין סקס,, פעם בחודש במקרה הטוב,, אין לי שום צורך במגע איתואני ממש לא חושבת שהוא בוגד בי, וגם הוא לא אדם מיני בכלל.לא נמשכת אליו בכלל.להתגרש כרגע לא בא בחשבון,,ללכת לייעוץ זוגי גם לא בא בחשבון מכיוון שמבחינתי לא היה אין ולא יהיה גם מה להציל.. אני לא רוצה אותו כחבר, כמאהב, רק כאבא של הילדים שלי.חשוב לי לציין שגם בשנים הראשונות שניסיתי אותו כחבר טוב ומאהב הוא נכשל, הוא תקוע ריגשית כנראה,,, הוא לא בן אדם שמסוגל להיפתחאני חושבת שלגמרי טוב לו בחיים, לי לא!!תוך כדי שאני כותבת אני מניחה שבעצם אין כל כך מה לעשותאני צודקת?

טלי יקרה,
תודה!לשאלתך: תמיד יש מה לעשות, השאלה היא אם כדאי ואם את רוצה. את נמצאת בעולם יציב אבל שאין בו תחושת סיפוק חזקה מספיק כדי שתרגישי, איך לומר? – מאושרת. שבאמת טוב לך ושהחיים שלך מוצו באופן הנכון. גם זה לא לגמרי מדוייק, כי הצלחת גם במסגרת הזו למצוא לך רגעי אושר, חלקם קשורים לאהבות שהיו לך, ואחרים קשורים לילדים ולמשפחתיות שהיתה ועדיין יש לך. אלא ששני החלקים הללו לא התחברו לך.אני רואה שאת מבינה שאולי עצם ה"קיטור" היה חשוב לך, והביא אותך לתובנה שבעצם אין כל כך מה לעשות, שזה אומר בעיקר שאולי לא כדאי לעשות. יכול להיות. כי לעשות פרושו גם לטלטל את המערכת הקיומית שלך ולסכן הרבה אצלך ואצל הילדים, וגם אצל בן זוגך שכנראה היית רוצה להימנע מלפגוע גם בו. זה לא אומר שהחיים היו בזבוז. תמיד יש אנשים עשירים יותר או חכמים יותר. זה לא אומר שהם גם יותר מאושרים. ותמיד יהיו גם אנשים מאושרים יותר, וזה לא אומר שהם חכמים או עשירים יותר, או עם ביטחון קיומי טוב יותר. קשה להשיג הכל ביחד.לפעמים את לא שלמה עם עצמך, כשאת מתפנה לחשוב על זה. האם זה אומר שכדאי שתלכי לטיפול? – לא בטוח. אבל לפעמים גם טוב לדבר את הדברים האלה מבלי הצורך לשנות, קצת כמו שעשית כאן, כדי לקבל את עצמך ולחיות בשלום עם עצמך טוב יותר. גם זה סוג של סיפוק ואושר. וכמו תמיד – אם תרצי לעשות זאת, חשוב לדעת לעשות את זה עם אדם שיודע להכיל ובאופן שאינו שיפוטי. השילוב הזה של מקצועיות ואופי של המטפל מאד חשובים.