סיום קשר: מתי צריך לדעת ללכת?

שלום,
אני בן 20 אוטוטו.לפני כחודש אני והחברה שלי לשעבר סיימנו קשר של שנתיים.היה קשה לי לקחת את זה בקלות או אפילו לנסות להסתגל למציאות החדשה.הקשר היה ככה ככה...אני חייב לציין שאני אוהב אותה מאוד,אולם לקראת סוף הקשר הרגשתי שאהבתי כלפיה קצת ירדה.היו הרבה סיבות לכך שהקשר התדרדר בגלל שאני הייתי אשם בהם.קנאות, חוסר פירגון, הייתי מתעצבן על שטויות.גם הרבה פעמים אחרי שדיברנו על דברים והבטחתי שאשתנה חזרתי לדרכי.הקשר היה מסובך, למרות הכל בגלל שאהבנו היינו מוכנים לעבוד עליו.אני יכול להגיד שהיא בחורה טובה, ממש ילדה טובה ירושלים, יש לה לב זהב, היא נתנה מעצמה הרבה,אבל לפעמים היינו מתווכחים על דברים שהיו נראים בעיניי כל-כך ברורים אך בעיניה הם לא היו כך.אני מרגיש אשם. אני בטוח שאם הייתי עובד על עצמי בזמן אז דברים היו נראים אחרת.בחודש האחרון השתניתי באמת, התחלתי להבין דברים בדרך אחרת.חברתי לשעבר אומרת שבחודש הזה היא הספיקה להבין כמה דברים.כשהיינו חברים היא לא הצליחה לתת מעצמה את כולה כי היא הרגישה שהיא לא מצליחה לתת מתוכה הכל.היא אומרת שמה שהיה בינינו היה מבחינתה אהבת נעורים,(הכרנו כשהיינו בני 17 בערך) ושהיא הרגישה אהבה, אבל לא עמוקה מספיק.אני חושב בדרך אחרת... "דברים שרואים מכאן לא רואים משם"אני בטוח שאם הייתי נותן לה את הרגשת הבועה הזאת שאהבה נותנת, כמו שהייתי צריך לתת,אז היא לא הייתה מקבלת הרגשה שזה סתם משהו כמו אהבת נעורים.אתה חושב שיש על מה לדבר איתה? מה לגבי ייעוץ?תודה.

מתי יקר,
גם אתם צעירים בשביל ייעוץ, וגם התוכניות שלכם באשר לקשר שונות מדי מכדי שתגיעו ליעוץ. אם הקשר ביניכם נסתיים, הרי שהיא צודקת, ושזו אהבת נעורים שתם זמנה. אתה לא נתת את כולך, היא לא נתנה את כולה, ושינויים חדים במצב הרוח אופייניים יותר לשלב הזה. עכשיו היא למדה את הלקחים שלה, אתה למדת את הלקחים שלך, ובפעם הבאה תדעו לנהוג נכון יותר. אני לא יכול לומר לך שזה אבוד, כי אני לא מכיר מספיק את הנפשות הפועלות. אבל אם אתה חושב שהיא בדרך כלל יודעת מה היא רוצה, אז כנראה שצריך לפרגן לה את זה, דווקא משום שאתה אוהב אותה, ורוצה שיהיה לה טוב, ולמרות הפגיעה שאתה חש בה.