סיום קשר: טיפים להתמודדות

אני גרושה בת 38, ונמצאית בקשר עם גבר פרוד בן 35, הנמצא בהליכי הגירושין בשלבים הסופיים. אנו בקשר מזה שמונה חודשים. במשך כל התקופה הרגשתי תמיד שהוא לוקח אותי כמובנת מאליו ולא משקיע בקשר. מסכים (מסכים להבדיל מרוצה...) להפגש פעם פעמיים בשבוע בלבד, לא קונה מתנות, לא יוצא לבלות בחברתי. הקשר ברובו מבוסס על קשר טלפוני וסקס. פעמים רבות רבנו בגין סיבות אלו והפסקתי את הקשר. חזרתי בעקבות הבטחות נשנות ונשברות... שיעבוד על כך וישתנה. וכמובן חזר לסורו די מהר.... אני ממשיכה לחזור אליו ולסלוח לו מכיון שאני מפחדת מאוד מלהיות לבד. נפגשנו בזמן שהייתי שבורה לחלוטין בעקבות משבר נישואי וזה הזמן שבו הוא פיתה אותי להכנס לקשר זה איתו. אני אוהבת אותו ורוצה אותו, אך לא מוכנה לקבל את היחס שלו כלפי. דיברנו על כך בע"פ ובכתב בצורה מאוד בוגרת וניתחנו את ההבדלים בינינו לעומק, אך אין שינוי ביחס. היום משהו נשבר בי ופשוט התפרצתי כלפיו. אמרתי לו שאני לא מעוניינת יותר בקשר טלפוני. אני רוצה קשר עם גבר שעומד מולי. נמאסו עלי כל הטלפונים האלו שהוא נותן לי במקום קשר אמיתי. כבר שבוע שלא התראינו, ודיברנו אין ספור פעמים על הקושי שלי עם הפגישות המעטות ועם חוסר ההשקעה שלו בקשר.למה אני לא מסוגלת להגיד לעצמי - לא עוד!!!! ??? אני הרי יודעת שעוד יום, יומיים , גג שלושה ימים הוא יתחיל לחזר אחרי שוב ויבטיח לי שוב הבטחות.... אני פשוט מרגישה כל כך כאובה וזנוחה, והדבר היחיד שירפא אותי הוא שיחזור אלי ויחזיק אותי בזרועותיו (ליטוף האגו?).למרות שאני יודעת שזה לא טוב עבורי. למה אני פשוט לא צועקת על עצמי: Hell no!!!!??? מה עושים? איך מתגברים על הכאב ועוזבים את הקשר החולני הזה? זה פשוט עושה אותי חולה. אני לא מתפקדת כמו שצריך כאם, כעובדת, כסטודנטית, אני מזניחה דברים. כל הזמן הזה שאני איתו אני מרגישה שאני נהרסת. אך עדיין מפחדת לעזוב סופית.עברתי גירושים קשים ועדיין לא השתקמתי מהם ונכנסתי לקשר הרסני שגם אותו מן הראוי שאעזוב, ואין לי את הכוחות להתמודד עם הכל בבת אחת.(בנוסף לבעיות פרנסה, עבודה, ילדה מאוד בעייתית, טיפול בילדים לבד ושאר הדברים שחד הורית צריכה להתמודד איתם)מה עושים?

תראי את מה שכתבתי למטה תחת הכותרת "קשה לי".אני חושבת שעכשיו קלטתי עם מי היה לי עסק - האיש היה קמצן חולני ומי שקמצן בכסף קמצן גם בלהשקיע, לתת תמיכה וכו.אמרת ששלך לא קנה מתנות, לא יצאתם - נראה לי אלה הם הסימנים.אבל שלי בנוסף גם עם אגו מנופח מאוד, ובכלל לא ניסה להחזיר אותי(כנראה למזלי).האם הגבר שלך עובד הרבה? מה התירוץ שלו ללא להפגש איתך? את יודעת למה הוא התגרש?

חוץ ממתי שהוא מתראה עם ילדיו שזה כמובן קודם לכל, יש מגוון תירוצים: לבקר דודים, כאב ראש, האקסית עצבנה אותו ואין לו מצב רוח, רוצה להיות לבד, ניירות לסדר, תיקים להכין, כל מיני ירקות במיץ תות....גן, גם קמצן חולני.למה מתגרש? כי הוא מציאה גדולה....אם זה לא היה מצחיק... זה היה היסטרי...מ ה א נ י ע ו ש ה ש ם ???????

קשה להפרד ממשהו שאוהבים, גם אם לא מגיע לו שיאהבו אותו...לך זה יותר קשה ממה שהיה לי כי הוא רודף אחריך שלא תיפרדו וזה מפתה.תנסי לחשוב עד כמה הוא קמצן ואיך זה מפריע לחיים המשותפים, הרבה מקרים של קמצנות בטוח יורידו את עוצמת האהבה.בנוסף, אם הוא כל כך רוצה אותך, היתי נותנת לו איזשהו פרק זמן, נגיד חודש להראות שהוא השתפר, לשים איזשהו תאריך סיום ואז אם שום דבר לא משתפר לסיים את הקשר.

איימי יקרה,
הרבה יותר קל לעזוב קשר כזה מאשר נישואים כשאתם הורים לילדים, ואת יודעת את זה. הקושי יכול לנבוע, לעומת זאת, מתוך אולי תחושה של כשלון מתמשך, שהנה, עוד קשר אחד לא עבד. אל תתני לזה להשפיע עלייך. ראי בזה בדיוק את ההפך: את העובדה שאת יודעת לזהות מה לא טוב לך כשזה עוד קטן.כן, לאגו יש חלק בצורך שלך לחזור, אבל גם בבטחון הכלכלי, הרגשי והחברתי. אבל במקום לחיות בסיפור האמיתי, את חיה באשליה שיש לך אותם. הוא באמת לא נותן לך אותם. נסי להתחזק דרך הצורך של הילדים, כי זה המקום החשוב ביותר. הם צריכים אותך חזקה ויציבה, ואיתו את לא כזו. ואם את זקוקה לחיזוק נוסף, אל תתביישי ללכת לטיפול. היציבות הנפשית שווה את זה.