סחיטה רגשית ויחסים: מה לעשות?

ערב טוב,יציאה עם מכר שנועדה להנאה וליציאה מהשגרה הסתיימה אצלו במיטה באופן לא מתוכנן. הקשר שלנו בעיקר טלפוני וכמעט שלא נפגשנו עד אז. אני נשואה+0, לא באושר ומתקרבת לגיל שלושים. גם לא מסופקת מינית. כשהגענו לבית המכר אמרתי בוא רק נישן יחד, אך הוא התחיל "נו אם הגענו עד כאן בואי נעשה את זה. בטוחה שלא רוצה? אולי בכל זאת?" משום שהייתי מבוסמת הייתי די רפויה ואיטית וזה אפשר לו לגעת בי ולגלות שאני רטובה. משם עוד כמה שכנועים בעוד אני אומרת לא אני נשואה וברגע מסוים שאיבדתי את הריכוז פשוט משך לי את התחתונים. תחילה אמרתי לא לא אך בסוף השתחררתי קצת ואף ירדתי לו. למחרת הוא התקשר אליי אמר שהייתי הסקס הכי טוב שהיה לו. ביקשתי להיפגש ולדבר על מה שקרה אך כשנפגשנו הוא ממש חפר לי בוא נעשה שוב נו מה יש לך לאבד כבר עשינו פעם אחת והיה מקובע למרות שהבהרתי מראש שמין לא יהיה. תמיד פינטזתי על בגידה אך לא איתו וזה היה רק פנטזיית נחמה.אני נקרעת לכמה כיוונים. מצד אחד מרגישה אשמה- בן זוגי אמר שאין לו בעיה שאצא עם המכר כי אפשר לסמוך עליי. הוא אדם נחמד למדי ולא נעים לי שעשיתי לו את זה. מצד שני הייתי מבוסמת והמכר סיפר פעם שנשואה התחילה איתו ונמנע כי לא ילך עם נשואה. אני מבינה שיש לי אחריות כי שתיתי בחברת כמעט זר. יכולתי הרי לבקש ממנו בתחילת הערב שיהיה אחראי לא משנה כמה אתבסם. הוא די ניצל את המצב ומנסה לשכנע אותי לעשות זאת שוב. מתנער מאחריות אמר שהוא ניסה לעזור לי(!) כי אני לא מסופקת בנישואיי. מצד שני בבוקר שאחרי אוננתי כי לא גמרתי איתו ואף פינטזתי על המשך אך זה היה די קצר. יש לי התקפי אשמה ומצד שני רבים בוגדים בכוונה וזה היה מקרי. עובדה שלא המשכתי.אני תוהה אם לספר לבן זוגי אך נראה לי שלא כדאי כי ישתמש בזה כנשק כנגדי בכל ויכוח ובכלל לא יודעת איך יגיב ואם זה חד פעמי מה הרלוונטיות בוידוי? רק נזק. מבינה שהרצון לדבר נובע מרגשות אשמה ובכלל הוא הרי עיוור לבדידותי וחוסר סיפוקי בנישואיי ומקטין ראש. עכשיו חושבת על הכל במונחים של לפני ואחרי הבגידה. פתחתי דלת מסוכנת ופוחדת שהידיעה שמעדתי פעם יום אחד תקל לחזור על המעידה עם אחר. למרות שנראה לי שאצליח להתאפק.יש לי פלאשבקים שגורמים להתקפי אשמה. ברור לי שלא נורמלי שממשיכה לדבר עם המכר מה גם שהוא רק חופר שנשכב שוב ולא אכפת לו שאני אומרת שיהיה עליי לחיות עם זה. ממשיכה לדבר איתו מבדידות אך שוקלת להפסיק שיחותנו. הייתי שמחה לשמוע חוות דעת, המלצה, מה הלאה. הליכה לטיפול לא באה בחשבון כי כלכלית אנחנו לא במצב המתאים ורק אחד מאיתנו מועסק. אבהיר שכמה ימים רוצה לכתוב לכאן אבל מרגישה מין חולשה לאסוף את המילים. סליחה על האורך אך מתפרקת והייתי צריכה להוציא זאת.

אמרתי לו שאינני מעוניינת להיות בקשר כי זה פוגע בשנינו. קיבל בהבנה וקצת בקוצר רוח\התנשאות קלה. נראה לי שזה הדבר הנכון לעשות.

ברבי יקרה,
עשית את הדבר הנכון, כי כפי שזה נראה האיש נוטה להשיג את שלו בעזרת סחיטה רגשית, ואולי מאוחר יותר בעזרת סחיטה באיומים.במובנים רבים, הגבול של מה שקרה ביניכם לבין אונס הוא דק מאד. מכאן הגיעה המילה 'סיוט', שבה השתמשת. הגבול שלך בין 'רוצה לממש' לבין 'מפנטזת', גם הוא דק מאד, והעובדה שהוא לחץ עליך לממש, למרות שפלירטטת בגבולות שלך, והעובדה הוא המשיך ולחץ עליך אחר-כך, הם סימנים רעים מאד. עשית יפה שיצאת מהמשחק, והקפידי שלא להכנס לשם, כי זה משחק רע. כאן את צריכה להיות חזקה ולהפסיק לפלרטט עם נסיונות שאינם בריאים.אתם לא יכולים ללכת לטיפול זוגי, אז ראי אם לפחות אתם יכולים לדבר על הקשיים שלכם ולנסות לאסוף את הכוח הנפשי הדרוש כדי לקחת אחריות לשיפור הקשר שלכם בעצמכם. אם לא, יתכן שהנזק הכלכלי של פרידה יהיה רב יותר. לפעמים גם זה שיקול.

תודה רבה על המענה. בדיוק -זה אדם שפונה לסחיטה רגשית ושכנוע על ידי הפיכתו לקורבן בעניין. מחקתי את המספר שלו. הוא טען שרציתי ואני רציתי רק קצת חום ולישון מחובקים. הרי ביקשתי שלא יעשה זאת. הסברו למעשה הוא שאינו עשוי פלדה גיריתי אותו ובכלל שהוא עשה את זה כדי שאהנה. השאלה היא כיצד להתמודד ביני לבין עצמי והאם לספר לבן זוגי?

ברבי יקרה,
אם את רוצה לספר לו רק כדי להתמודד טוב יותר בינך לבינך, זה אולי לא רעיון טוב כל כך. האם את בטוחה שהוא יוכל להתמודד עם זה מבלי לפרק את הקשר ביניכם? האם את יכולה להתמודד עם זה לבדך? - זה בדיוק המקום שבו טיפול יכול להיות מאד חשוב, הן לעזור לך להכיל את הסיפור הזה, על הטראומה ועל רגשי האשם שלך, ולו - להכיל את זה ולעזור לך, במקום לקרוס ולגרום לך לשלם את המחיר, בין אם בפרידה ובין אם בהאשמות מכאן והלאה כל החיים, שלא לדבר על האשמה שבגללך הוא איבד חבר טוב. כל זה, אינו פשוט להתמודד איתו ללא טיפול.אם את פשוט נאלצת לעשות זאת ללא סיוע מקצועי, אולי יהיה הכי נכון לעשות זאת עם עצמך לבד, מבלי לשתף אותו (אני כותב זאת מבלי להכיר אותו ואת יכולותיו הנפשיות והרגשיות, ויתכן שאני טועה). בעיקר, יהיה לך אולי הכי קל אם תקחי זאת כלקח שמלמד אותך לדעת לשים גבולות לאחרים, ואולי גם לעצמך, כי גם את גלשת למקום שבו לא היית צריכה להיות, ולו רק כי גם לך עלול להיות קל להיסחף ממנו. חשבי היטב מהם הגבולות שעדיף שלא להכנס אליהם, והקפידי לעשות זאת. ואם תוכלי ללכת משם לשיפור היחסים עם בעלך, אולי אפילו תרגישי שהרווחת מזה, וגם זה ייקל עליך.