דאגנות יתר בזוגיות

היי,אני נשואה באושר לגבר שהוא באמת התגלמות הטוב לב, עד כדי כך שהוא יוצא מכליו בדאגה לבננו התינוק באופן שיש שיגדירו קיצוני ולא חסרות דוגמאות. אחת מהן היא החזרת כל הריהוט הבריאותי מעץ מלא שקנינו לחדר התינוק מכיוון שהזמין בדיקת איכות אויר לדירה (אכן יש דבר כזה שעלה כ 3000 שקלים) כשהבודק המוסמך טען שריהוט זה פולט רעלים לאויר, דבר שקיים בכל ריהוט חדש.כדי לקצר אומר שהדאגה האין סופית גורמת לו להיות מותש תמידית, לוותר על כל זמן פרטי לעצמו, לאחר באופן קבוע לעבודה (שם מתחשבים בו מזל!), להיות גמור לחלוטין בסוף היום וגם למריבות ביננו מכיוון שאני לא רואה צורך לדאוג באופן כל כך קיצוני וגם קשה לי לראות אותו מותש כך. הדברים הגיעו לידי כך שאינו יכול בכלל לחשוב על ילד נוסף בגלל שהוא מרגיש שהוא קורס.מה ניתן לעשות? הרי אי אפשר לומר למישהו אתה דואג יותר מדי לבן שלך. מה גם שהוא מתגאה בטיפול שהוא מעניק לבננו...יש לציין שמדובר בבחור באמצע שנות ה 30 שלו שעד להולדת בננו היה עצמאי וחי חיים מלאים ומספקים כולל עבודה על סטרט אפ שהיה החלום שלו, שגם גם עליו ויתר למען בננו.מה דעתך?

עוגית יקרה,
את כותבת על מה שנראה בעינייך כדאגנות יתר מצד בן הזוג שלך, דאגנות וחרדות שמשפיעות על חיי היומיום שלכם. דאגנות יתר יכולה במצבים מסויימים גם להזיק יותר מלהועיל, בשל המחירים הסביבתיים שהיא גובה. אם תאורך מוצדק (כלומר, אם את לא אגוצנטרית שרק דואגת לזמן הזוגיות שנלקח ממך), האם זה בשל חרדות עד כדי התנהגות כפייתית-טורדנית? האם זה רק התחיל כך ומתחזק עוד יותר בשל ויכוחים ביניכם, כי קשה להאשים אדם בדאגה מוגזמת לילדים שלו, ואז את אולי אמא מזניחה ורשלנית? האם מדובר ביחסי כוחות ביניכם? האם זה שני הדברים גם יחד?אם את חושבת שיש בעיה, והיא לא נפתרת במצב הנוכחי, אולי כדאי ללכת לטיפול זוגי (כי הרי לא תצליחי לשלוח אותו לטיפול פרטני), כדי ליצור איזון נכון ביניכם, ולטפל בהדרגה בחרדות.

תודה,האמת שאנו מתווכחים אבל אין בכלל יחסי כוחות, תמיד דואגים לומר אחד לשני כמה אנחנו מעריכים את הדאגה ושיודעים שהכל נובע מרצון טוב.סה"כ חבל לי שהוא עד כדי כך מותש ודואג יותר מדי, ואף מצליח להשפיע עלי שאדאג יותר מכפי שהייתי רוצה, לדברים שבחיים לא הייתי חושבת לדאוג לגביהם אילולא הוא היה מעלה אותם, והרי לדאגה אין סוף... :(מבינה שהפיתרון רק בכיוון הטיפול , אחשוב על כך...