סדרי עדיפויות בזוגיות

אני מרגישה שהזוגיות שלי עם בעלי הולכת לאיבוד. שנינו מאד עסוקים, כתוצאה מכך אין לנו זמן אחד לשנייה. נוצר מצב שגם אם בעלי מגיע הביתה מוקדם מהרגיל, זה נראה לי מוזר ולא טבעי. בעלי עובד הרבה שעות ונשאר ללמוד אחרי שאני הולכת לישון. כתוצאה, לא יוצא לנו ללכת לישון ביחד. יש לנו ילד קטן ולפעמים אני מרגישה שאני מגדלת אותו לבד. כשבעלי בבית, הוא עוזר המון. אולי אפילו יותר ממני. אבל הוא מגיע הביתה ומספיק רק לקלח את הילד ולתת לו בקבוק. בסופי שבוע אחד מאיתנו לומד והשני מטפל בילד.בעבר המצב הפריע לי ועכשיו כבר התרגלתי. וזה מה שמפחיד אותי. התרגלתי להסתדר לבד וגם סתם להיות לבד. בטלפון אנחנו יכולים לדבר שעות (כשאנחנו בעבודה), ככה שאין לנו בעיה של תקשורת או חוסר עניין.תמיד האשמתי את העומס בכך שאנחנו לא מבלים מספיק ביחד. כל המצב של העומס אמור להיות זמני (שנינו אמורים לסיים את הלימודים בחודשים הקרובים) וחשבתי שעם הזמן המצב ישתפר. אבל לבעלי הציעו עוד עבודה, ככה שהעומס מבחינתו יישאר.דיברנו וגם הוא מסכים שהמצב לא טוב. נראה לי שזה מפריע לו אפילו יותר ממה שזה מפריע לי (כי אני לפחות רואה את הילד הרבה שעות ביום).הבעיה היא שאנחנו מאד אמביציוזיים. בעלי נשאר בעבודה כדי להרוויח טוב וגם כדי להתקדם בקריירה. העבודה הנוספת (סטארט-אפ) יכולה להפוך אותנו לעשירים. שנינו מסיימים את התואר השני שלנו ולא וויתרנו גם אחרי לידת הילד.וזאת הבעיה (ושנינו מסכימים שזאת הבעיה). מצד אחד, אם בעלי שואל מתי לחזור, אני עונה לו שאין בעיה שיישאר. אני רוצה שיישאר כדי שיקבל משכורת גדולה יותר ויתקדם. ומצד שני, אני רוצה אותו בבית. וגם לו יש בדיוק אותה הדילמה.אבל המצב כבר נהייה לא הגיוני. אם בעלי חוזר מוקדם יחסית (שזה 19:30), אז אני לא מבינה למה הוא חזר.אני לא יודעת להגיד מה בדיוק השאלה שלי, אני רק יודעת שהמצב לא טוב ואני אשמח לקבל ממך עזרה.

אלונה יקרה,
ראי, יש לשניכם מטרות ממטרות שונות, אתם חיים טוב ומגשימים את המטרות, ורצים, כמו כולם, במרוץ להשיג משרות טובות, יותר כסף, יותר מעמד, וכשהזוגיות טובה, וכל עוד היא טובה, אתם מאפשרים לעצמכם להניח לה, לזמן מה, עד שהיא תתבע את חלקה במעמסה הכוללת. וכשהיא תהפוך לנושא חשוב יותר, למשל, כשהיא בסכנה, תצטרכו להשקיע בה ולגרוע מאחרים. ככה זה בעולם המערבי, כשרצים קדימה כל הזמן, וכאשר כאלה הם סדרי העדיפות, וכולם מקווים שלא להזניח את הזוגיות רק קצת יותר מדי, שלא תלך לאיבוד רחוק מדי, ושאפשר יהיה למצוא אותה בזמן מחדש.ועד אז, אלונה, זה פשוט עניין של סדרי עדיפות. אם אתם רוצים להגיע למסקנה שאתם מוכנים לשנות את סדרי העדיפות, כדאי לעשות זאת תוך שיחות ובהסכמה, להחליט על המינון, ולדעת להיות מוכנים לשלם את המחיר – במטרות האחרות של החיים.אחד הקשיים ליישום, אגב, הוא כאשר צד אחד חושב שכדי להשיג מטרה זו הוא מקריב יותר מהצד השני. גם את זה צריך לקחת בחשבון ולפתור.