סבלנות ואיפוק בטיפול

היי...כתבתי לך כבר קודם פה: http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3812063והסיפור של עכשיו הוא כזה...בהודעות הקודמות כתבתי על שני בחורים שהייתי מאוהבת בהם . הבעיה שלי כרגע קשורה לבחור הראשון...לפני שלוש שנים, בגיל 17 הכרתי את אותו בחור דרך הפייסבוק.הוא גדול ממני ב11 שנים. הכרתי אותו בזמן שהיה לי חבר. התכתבנו ונדלקתי על דרך הביטוי שלו דרך ההתכתבות, החלטנו להיפגש ונפגשנו והתנשקנו בזמן שהיה לי חבר. התאהבתי בו לגמרי.. זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו גרם לי להרגיש מיוחדת. ושווה משהו... בעקבות ההרגשה הזו הבנתי שאני לא אוהבת את חבר שלי ונפרדתי ממנו.נפגשנו כך ארבע פעמים בהפרשים גדולים בין פגישה לפגישה כי יש לי חרדות חברתיות והוא כל הזמן פחד שניפגש כי פחד לערער את הרושם הראשוני ושאולי חלילה יהיה פחות ממושלם ונתאכזב...באיזשהו שלב של ההיכרות שלנו כבר הייתי מאוהבת בו בצורה אובססיבית, הייתי בוכה בלי סוף בגלל שתמיד היה מבטיח שניפגש וזה לא היה מתממש. או שהיה מבטל או נעלם , בקיצור.. התעללות נפשית שהייתה לי מאוד קשה ובמשך שנה וחצי לא הפסקתי לחשוב עליו ולהרהר בו ולכאוב את מה שהיה..עבר הזמן והתזקתי ממש מהקשר ההוא, זה הפך אותי לפחות תמימה ויותר זהירה וגם חזקה יותר רגשית ויציבה. במשך שלוש שנים היינו בקשר מאוד רופף. בו בזמן יצאתי עם אחרים והוא תמיד היה מאחור במחשבות שלי. ה"קשר" שלנו כלל מדי חודש התכתבות של כמה משפטים ותחלופי מילים, ממש משהו רופף.. הייתי בטוחה שהקשר ביננו יינתק לגמרי והאמת שגם לא היה לי ממש אכפת אם זה היה קורה, הצלחתי להתגבר עליו.לפני כשבוע התחלנו לדבר שוב והוא העלה את הרעיון שניפגש. למדתי מנסיונות העבר ולא בניתי על זה. אמרתי שאם הוא באמת רוצה שיבוא . הוא לקח את זה ברצינות ובא אתמול, ניפגשנו והייתי הרבה יותר יציבה. לא פירקסתי לידו. לא כל הגוף שלי רעד (כמו פעם שהיה קורה כשנפגשנו) אבל כן הרגשתי שוב למה התאהבתי בו כל כך . הרגשתי את החיבור העוצמתי והקירבה המיוחדת ביננו והיה קסום להיות יחד.. והיום יום אחרי הפגישה אני שוב חושבת עליו. בזמן שנפגשנו הוא זרק שאלות לאוויר כמו :" למה שלא נהיה ביחד באמת? אנחנו לא יכולים באמת להיות זוג, נכון? רק להיפגש מדי פעם? מעניין מה היה אם היינו עכשיו ביחד והיית מראה לאותי להורים שלך.." וכ"ו.. השאלות האלה שלו גרמו לי לתהות לגבי הקשר ולגביי. אני כבר לא באותו מקום רגיש וכנוע . אני יודעת שהוא לא יכול לפגוע בי שוב ולגרום לי להרגיש חלשה ומסכנה לידו. ועם זאת, יש לו השפעה גדולה עליי והוא מאוד מיוחד לי. אני רוצה מצד אחד לנסות אותי לממש את התהיות שהעלה לאוויר ולהפוך את הקשר הזה לזוגיות אמיתי. ומצד שני. אני בת 20, הוא בן 31.. ההורים שלי יכעסו נורא. ומעבר לזה- אולי הקשר שלנו במתכונת הנוכחית הוא כ"כ מיוחד כי זה פעם ב... וזה להיפגש לכמה שעות והקונספט הוא חלומי ואגדי וכשזה יהפוך לקשר זוגי אמיתי ולא פנטזיה הוא ייהרס.. אני מתלבטת איך והאם להמשיך את הקשר הנ"ל.. זקוקה לעזרה..

יובל יקרה,
את בטיפול כבר כשלושה שבועות. אני חושב ששם זה המקום הנכון להעלות את זה, כי המטפל/ת שלך אמור/ה להכיר אותך כבר הרבה יותר טוב ממני. אני רק מתרשם שאת חסרת סבלנות, ורוצה לקבל תשובות מיידית. אני מבין את הצורך, אבל אולי חלק חשוב מהתהליך שאת צריכה לעבור הוא הסבלנות והאיפוק שחולפים בין שבוע לשבוע, כאשר בזמן הזה את צריכה, וזה יקרה בהדרגה, להתרגל להמתין קצת עם התשובות שאת רוצה לקבל.