נתק רגשי: מהות, גורמים והשפעות

פנתה אלי אשה פנויה שגבר נשוי חיזר אחריה נמרצות. את העובדה שהוא נשוי פלוס, הוסיף רק לאחר כמה שיחות ביניהם. וכל מה שאמרה לו מאז לא עזר. שאלה אותי איך להיות אסרטיבית, כדי שיפסיק.עניתי לה כך:יתכן להיות שאת מתקשה בשני מישורים: האחד הוא אכן האסרטיביות. זכותך המלאה היא לומר לא, וזכותך המלאה להימנע מקשר כאשר הצד השני לא מקבל את מה שאת אומרת לו, לדרוש ממנו להפסיק לטלפן, ולאחר מכן להפסיק לענות לו. וזכותך המלאה היא לא להרגיש אשמה כשאת עושה זאת, כי לא מדובר בנימוס, מדובר בהטרדה שהיא עברה על החוק. בדיוק כשם שזכותך לא לפתוח את הדלת הנעולה כשאת יודעת שמי שדופק בדלת בצד השני הוא גנב או אנס, גם אם זה "לא מנומס".אבל אולי משפיע עליך גם המישור השני, שבגללו אולי טרחת לציין שהבחור אטרקטיבי. האם יתכן שאת לא רוצה לסגור את הדלת עד הסוף, ולכן את מתאמצת להיות מנומסת?חשבי על זה. וקראי גם את המאמר שכתבתי על "הגבר הנשוי: מלכודת דבש עם עוקץ מוסרי בקצה" בדף המאמרים שלי, הראשון תחת הכותרת "התנהלות אישית".תשובתה אישרה את חשדותי בעניין המישור השני. היא כתבה לי:תודה רבה לך ד"ר חסון. האבחנה שלך באמת מאוד דקה. אכן, אני מתקשה לעמוד בסירוב כי אכן הבחור נראה ונשמע מדהים וכן, אני יודעת לאיזו מלכודת אני עלולה ליפול ואני מאמינה גם שגברים כאלה מודעים לקסם שלהם ויודעים היטב להשתמש בו.כתבתי לה בתגובה – על העמידה בפני הפיתוי:אם כך, שנני בכל עת שתרגישי שאת מתפתה שוב, את המאמר שהפניתי אותך אליו. יש עוקץ בקצה מלכודת הדבש הזו. אולי תוכלי לומר לעצמך, כאשר תהיי חלשה יותר ואולי במצב רוח קודר יותר, שאולי שווה ליהנות מהעניין מבלי להתאהב, לזמן מוגבל לפחות, כדי שתעברי גם את החוויה הזו, ואולי כי מגיע לך מדי פעם ליהנות מגבר שכזה, אבל אם אין לך האישיות הקשיחה, המנותקת מרגשות, האגוצנטרית שיודעת להפריד בין מעשה לרגש, לא בטוח שתעמדי בזה בהמשך הדרך מבלי לכאוב מאד.---הצהרה: פרט למקרים שבהם זה יהיה בלתי אפשרי מבחינתי, אעשה מאמץ לכתוב כאן בכל יום. במילים אחרות – להגיב בכל יום על שאלות שנשאלתי.בימים ללא פניות, אכתוב בכל זאת ואעלה נושאים שעולים אצלי בטיפול, או שעלו כאן בפורום בעבר, ושהייתי רוצה לשים עליהם דגש כדי לסייע לכם לשפר את הקשר הזוגי שלכם. אלו יעלו תחת הכותרת "בואו נדבר על:".בניגוד לפניות אחרות אלי, שבהם הדיאלוג ימשיך להיות אך ורק ביני לבין הפונה אלי – "בואו נדבר על" יהיה פתוח לשאלות ולדיון.אם תרצו למצוא את כל הפוסטים שלי, חפשו 'בואו נדבר על' בפורום הזה, ותקבלו את כולם.הפורום 'אהבה זוגיות ויחסים' של סטארמד, בניהול ד"ר אורן חסון, הוא הפורום הותיק ביותר בארץ לזוגיות, אהבה ויחסים. הוא עלה לאוויר בשנת 2005, ויש אומרים שהוא גם הטוב ביותר בארץ.

תמיד עניין אותי לדעת, מי אילו אותם אנשים, מנותקים ריגשית שיכולים להפריד מעשה מרגש.
אשמח אם תוכל להרחיב על הנושא.
הרי בבסיס כולנו יש רגשות ורצונות דיי דומים. אולי ההחצנה שלנו או התגובה שלנו כלפיהם אחרת. ולכן קשה לי לקבל או יותר נכון להבין את הכוונה במנותק ריגשית.
הוא מנותק ריגשית כי רגש אחר מניע אותו- פחד מאכזבה, כישלון, פגיעה
או אחר. והאם באמת אפשר להיות ״ככה״? מנותקים ריגשית?

יסמין יקרה,
את צודקת לגמרי. בבסיס, כולנו דומים, לכולנו אותו עולם רגשי, אבל המרחב שלו שונה, כי המנעד של כל מימד בו שונה מאדם לאדם. בעולם רב מימדי של רגשות, יש חפיפה גדולה בגרעין הרגשי של כל הרגשות (פרט לאנשים שמסיבות שונות הם פגועים עמוקות בנפשם, לדוגמא – פסיכופטים, הנעדרים רגש חמלה – וגם זה אולי לא תמיד מדוייק, אנחנו זוכרים סיפורים על קצינים נאצים שהיתה להם חמלה רבה לבעלי חיים ולכלבים שלהם, אבל לא לאנשים מקבוצות אחרות), - אבל יש ביניהם הבדלים במנעד של רגשות שונים.אנחנו יכולים לגדול עם נתק רגשי. חלק מזה זה עניין של חינוך – כי למשל הורים רבים מגדלים בנים להתאפק מהבעת רגשות, מה שמתיישב על עניינים גנטיים והורמונליים גבריים הקשורים לתחרותיות. יש כאן שילוב של גמישות גנטית ונטייה גנטית, עם חינוך ועם הסטוריה משפחתית וחברתית. יש דוגמאות רבות לכך שהנתק הרגשי הוא לא תמיד גורף, אלא לפעמים סלקטיבי, וזה בהחלט עניין של חינוך שיוצר תפיסת עולם. בין אם מדובר בבעלי חיים לעומת אנשים (ודווקא אקולוגים וביולוגים יקבלו בהבנה טריפה בעולם החי, למשל, ואחרים, שגדלו אחרת, ותפיסת העולם שלהם אחרת, מרגישים אהדה רבה, חמלה וחרדה כלפי בעל חיים שנלכד), ובין אם מדובר באנשים השייכים לקבוצה 'שלי', לעומת קבוצה 'אחרת', ובעיקר אם שתי הקבוצות נמצאות בקונפליקט, על פי תפיסת העולם שלי – בין אם מדובר בגברים ונשים, ובין אם מדובר ביהודים ערבים. למשל.

רק הרבה כאב לב.הייתי שם כרווקה.הייתי שם כנשואה.עם אותו האחד , אגב.ויצאתי בלב כואב ושבור.

אפריל יקרה,
לפעמים זה עניין של נקודת מבט. אם את מסתכלת על התוצאה הסופית – אז כנראה שאת לא במסלול הטוב שציפית לו. אולי כך זה כאשר אנחנו מצפים לhappily ever after, אבל לא רק בסיפור שהוא כנראה מורכב יותר, כמו שלך, כי זה קורה גם בנישואים "רגילים".אבל אם את אומרת לעצמך: כן, אבל היו לי המון רגעים טובים, ויש לי מכך לא רק זכרונות טובים, אלא גם, אולי, ילדים, ועשייה שאולי יותר טובה כי הוא היה בסביבה (ויתכן שלא, אני לא יודע), ועוד ועוד – אז זה לא רק רע. ואז אנחנו נשאלים עם שאלה פילוסופית מסובכת הרבה יותר: אם היו לנו בחיים דברים טובים ודברים רעים, מה צובע אותם בסופו של דבר? – לפעמים זו בחירה. לפעמים את אומרת: מה שהרוב. ולפעמים את יכולה לומר: מה שאני בוחרת לראות יותר.וכשאני אומר "בחירה" אני לא מתכוון לכך שאם רק נרצה נוכל לבחור אחרת. לפעמים אנחנו בוחרים מתוך מה ומי שאנחנו, אבל אחרים היו רואים או מרגישים זאת אחרת. ולכך אני מתכוון – כי אפשר במידה לא מעטה לעבוד על מה ומי שאנחנו כדי "לבחור" אחרת. אבל זה יכול להיות קשה מאד.

לא בטוחה שירדתי לסוף דעתך.האם אתה אומר שאם נסתכל על הדברים אחרת , מתוך בחירה לראותם אחרת , נוכל לראות את הטוב גם בקשר שכזה , של רומן ?והבחירה הזו , היא לא רק תלויית רצון אלא דורשת מאיתנו לעבוד על עצמנו ולהשתנות ומתוך השינוי הזה תגיע הסתגלות אחרת?

לדעתי, יש גברים נשואים שכן מתחילים וכן יכולים להיות כריזמתיים, ככל שאתה מכיר אותם ובוחן את העניין (ללא כניסה לקשר אפילו) אתה מבין שהם לא אמינים, ז"א יש להם נטייה לרצות לכבוש כי זה נותן להם דרייב, חלקם לא יעשו עם זה כלום כשאין תגובה וחלקם יעשו עם זה משהו אבל יסתירו את זה,אבל זו שמתחילים איתה יכולה לבדוק לאורך זמן את ההתנהגות של הבן אדם הזה, בלי קשר למוסר וחוסר מוסר, אני רק משערת שיש בו חוסר הגינות, כי נגיד והוא לא במערכת יחסים פתוחה ולא פותח את זה עם בת הזוג שלו הוא בעצם משקר לה, אז למה שלא ישקר לך, ולמה את חושבת שאת יותר טובה מאישה אחרת שהוא יפגוש אח"כ, ז"א אין באמת באמת משהו שמייחד אותךיש מיקרים חריגים שכאלה "בגידות" או איך שלא נקרא לזה, מובילות לקשר של נישואין כמו בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי, אולי הם נפרדו אבל עדיין היו להם כמה שנים ביחד. אבל איך היה להם בתוך מערכת היחסים, איך הם חיו בשלום עם מה שהם עשו? האם זה הפריע להם? האם החשד ליווה אותם? מה האופי שלהם בכללי, האם הם קצת פחות רגישים מאדם רגיל? האם הם בעצמם חוו פגיעה כזאת "שבגדו" בהם בעבר ,?תכלס המציאות מראה שאין דבר כזה מוסר אלא זה משהו שאנשים בנו לעצמם ולכן אין גם דבר כזה כמו החט ועונשו, זה לא שתענשי על דבר כזה, יש מה שנקרא מוסר כפוי שהחברה החליטה על נורמות שיישבו לך על המצפון טוב מאוד, אז מה שצריך לעשות זה לחשוב קצת מעבר לרעיון של המוסר, לחשוב על מה שהבן אדם הזה יביא לך לחיים , איזה ערכים

מישהי יקרה,
נורמות וחוקים קיימים כדי שנוכל בתוך חברה להתנהל בדרך מסודרת יותר, ולא בתוך כאוס וחוסר ביטחון בשל מצבי אי ודאות. איך ולמה זה התפתח, זו שאלה רחבה יותר, ואפשר וצריך להתייחס אליה בשתי רמות נפרדות, אישית וחברתית, כאשר הרמה החברתית מונעת, בדיוק כמו הפוליטיקה, על ידי הרמה האישית.כך בדיוק גם רמות הענישה החברתית – לא כל חריגה מהכלל מלווה בענישה "מסודרת". לפעמים זה יהיה עונש חברתי חמור, שלא לדבר על עונש במסגרת מערכת החוקים, ולפעמים זה יהיה לא יותר מאשר עקימת פנים, וגם אלו מלווים באינטרסים אישיים, בהתאם לזה ששוקל אם להעניש או לא, ובהתאם לשאלה מי הוא זה שסטה מהכללים.ועכשיו כשקראתי את זה, אני רוצה לומר שממש לא חשבתי על הפוליטיקה שלנו כשכתבתי את זה.