תלות באהבה: האם אפשרית עצמאות רגשית?

משרד הרווחה פרסם סקר מקיף שנערך בין מטפלים זוגיים ישראליים. על-פי הסקר, הקושי העיקרי של זוגות הפונים לטיפול הוא בעיות תקשורת (77% מכלל הזוגות המגיעים לטיפול(.הקושי השני בשכיחותו הוא מאבקי כוח (67%), השלישי – ציפיות בלתי ריאליות (60%), והרביעי – קושי בקבלת החלטות ובפתרון בעיות (55%).החמישי ברשימת הקשיים הוא אי הסכמות באשר לילדים (50%). לכאורה – מה? הרי טובת הילדים אמורה להיות קונצנזוס בין ההורים ולחבר ביניהם! מעשית – זה לא ממש מפתיע בהתחשב בעוצמות הרגשיות, בגודש האחריות ובקשת הרחבה של חרדות ורגשי אשם שמתעוררים בהורים ביחס לילדיהם.עולות מהסקר שתי מסקנות חשובות:האחת – רוב הזוגות שמגיעים לטיפול חווים מספר קשיים שהם חופפים זה לזה.השנייה – שעל מרבית הקשיים ניתן להתגבר לו רק התקשורת היתה טובה ויעילה יותר.וזה סוד מעגל הקסם של הזוגיות:אי אפשר ליצור תקשורת יעילה ללא הבנה וכבוד הדדיים, וקשה מאד ליצור את אלה ללא תקשורת יעילה.שני היסודות המרכזיים האלה של הזוגיות אחוזים זה בזה והם מרכזיים בטיפול זוגי. במקביל להם – רגישויות אישיות כמו חרדות, אגו, פגיעות ושליטה בכעסים עלולים לפגוע ביכולת להיות קשוב לאחר, ויש לתת תשומת לב גם אליהן.הועתק מתוך דף האינטרנט שלי לגולשים בטלפון הסלולרי:orenhasson.com.---הצהרה: פרט למקרים שבהם זה יהיה בלתי אפשרי מבחינתי, אעשה מאמץ לכתוב כאן בכל יום. במילים אחרות – להגיב בכל יום על שאלות שנשאלתי.בימים ללא פניות, אכתוב בכל זאת ואעלה נושאים שעולים אצלי בטיפול, או שעלו כאן בפורום בעבר, ושהייתי רוצה לשים עליהם דגש כדי לסייע לכם לשפר את הקשר הזוגי שלכם. אלו יעלו תחת הכותרת "בואו נדבר על:".בניגוד לפניות אחרות אלי, שבהם הדיאלוג ימשיך להיות אך ורק ביני לבין הפונה אלי – "בואו נדבר על" יהיה פתוח לשאלות ולדיון.אם תרצו למצוא את כל הפוסטים שלי, חפשו 'בואו נדבר על' בפורום הזה, ותקבלו את כולם.הפורום 'אהבה זוגיות ויחסים' של סטארמד, בניהול ד"ר אורן חסון, עלה לאוויר בשנת 2005, והוא הפורום הפעיל הותיק ביותר בארץ לזוגיות, אהבה ויחסים.

אפשר לדבר קצת על תלות ריגשית? בהתייחס לתלות ריגשית במישהו מאשר במשהו...
ואיך זה ייתכן שיש מצבים מסויימים שמפחדים/ נרתעים מלהיות זה שתלויים בו
אבל אותו אדם יכול לפתח תלות במישהו אחר.

יסמין יקרה,
את מבינה שמה שכתבת עכשיו מחבר אותי אל הפוסט שלי הקשור ל'אהבה', כמה שאלות למטה? ההסבר הוא פשוט. אהבה יוצרת תלות של האושר במושא האהבה, בין אם זה בן זוג, ובין אם זה הורים, ובין אם זה ילדים. אם משהו קורה להם, או אם הם מבטאים פקפוק באהבה שלהם אלייך (ואפילו אם זה רק מניפולוציה מתוך רצון להניע אותך לעשות משהו שהם רוצים), זה עלול לערער אותך. אהבה אכן יוצרת תלות של האושר שלך באנשים אחרים, באלו שאת אוהבת, בין אם ביכולת שלהם להשפיע עליך, ובין אם כי אם נפגעים, אז גם את נפגעת. ברגע שאת אדם חברתי, משפחתי, זוגי, הורי – האושר שלך אינו תלוי אך ורק בך. האם בגלל זה לוותר על כל אלה? – יש כאלה שמנסים. אני לא בטוח שהם באמת מאושרים, כי הם שומרים רבדים פגועים מתחת, גם כשהם מצליחים להסתיר אותם כלפי חוץ.